ספר הלכה ברורה
חיבור מקיף של ליקוטי הלכות וביאורים על שולחן ערוך חושן משפט הלכות שומרים סימנים רצא – שה, שמ – שמז הוצאת מפעל החושן בראשות הגאונים: רבי נפתלי נוסבוים שליט"א ורבי שמואל דוד גרוס שליט"א. |
16/06/2010 |
'הלכה ברורה' גם בחושן משפט! בירור
הלכה ממאות! מפרשים, ליקוט אדיר מספרי השו"ת, מפתח הפוסקים * על הספר
הראשון (הלכות שומרים) בסדרת ספרי 'הלכה ברורה' על חושן משפט * גדולי
הדיינים התלהבו, רבנים מובהקים גמרו את ההלל, לומדים מופלגים שבחו והודו *
ספר 'הלכה ברורה' מוביל את הלומד בין סעיפי השולחן ערוך על חושן משפט צעד
אחר צעד וסעיף אחר סעיף * בעריכה: 'הלכה-ברורה' על הלכות 'שוכר ושכירות
פועלים' . האם
'קיטל' הוא בגד של מצוה ורשאי מלוה שקבלו כמשכון להשאילו לאחר בלא דעת
הלוה? האם מותר לקחת ספרי לימוד שלא ברשות מבתי כנסת שוממים? האם גבאי צדקה
נחשבים שומרי חינם או שומרי שכר על מעות הצדקה? הוחזרו כלי חברה לפועל
שפוטר מן החברה ולא סיפר על כך - האם נחשב כהחזרה? שאל אדם בגד ללבוש האם
רשאי להשתמש בו כמצע? שאל אדם חפץ מגמ"ח האם רשאי להשאילו לאחר? 'בעליו
עמו' האם פוטר גם בדיני שמים? שאלות
אלו הן מקצת שבמקצת ממאות השאלות המעסיקות תלמידי חכמים ההוגים בתורת חושן
משפט, לצד יהודים החפצים לשום אורחותיהם בעולם הזה על פי השולחן ערוך גם
בדיני ממונות ובענייני כספים. ברם,
כדי להגיע לשאלות אלו נדרשת מודעות בסיסית בדיני חושן-משפט ולשם כך יש
ללמוד את השולחן ערוך ולרכוש יסודות וידיעות מדברי השולחן ערוך ונושאי
כליו. האם
ישנו ספר שנותן מענה לכל השאלות הללו ולדומיהן לעשרות ולמאות? האם ישנו
ביאור שווה לכל נפש שבעזרתו ניתן ללמוד את דברי השולחן ערוך ולרכוש ידע
נרחב ומקיף בחושן משפט? - - - הגר"מ שפרן: "דבר מושלם" "ספר
מקיף על הלכות שומרים כלול משבעת המינים ה"ה שו"ע ורמ"א ועליהם ששה ספרים
אשר כל אחד ראוי לעצמו וכולם יחד הם דבר מושלם אשר כל מבקש דבר ה' זו הלכה
ברורה יכול למצוא מבוקשו", אלו חלק משורות ההלל הנמלצות שהכתיר הדיין
המופלג, הרה"ג רבי מנדל הכהן שפרן שליט"א בכתר הסכמתו הנלבבת לספר הראשון
מסדרת 'הלכה ברורה' על חושן משפט. אכן
כן, כ"ג סימני השולחן ערוך על הלכות שומרים, נפתחו לציבור הלומדים די בכל
אתר ואתר, קטנים גם גדולים שם יבואו, עם הוצאתו לאור של ספר 'הלכה ברורה'
על הלכות שומרים. לימוד השולחן ערוך יחד עם ביאור 'הלכה ברורה' יפתח את
עיני הלומד ויבהיר לו את דברי השו"ע והרמ"א כשמלה ברורה ובנועם ההבנה. "אצל
כללות אחב"י התקבל הרושם כי לימוד 'חושן משפט' שייך רק למתעתדים להיות
דיינים או טוענים וכדומה, על אף שכבר פסק שו"ע הרב בהלכות ת"ת שגם אדם
שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה, צריך ללמוד גם מחלק חושן משפט הלכות
הצריכות לכל אדם לידע אותם לקיים המצוות כהלכתן וליזהר מלהיכשל באיסורים חס
ושלום, והם דברים שלא ידע לשאול ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחילה הלכה ברורה
וטעמה ולחזור עליהם לעולם - כמעט אינו בנמצא מי שלומד חושן משפט למען דעת
דבר ה' זו הלכה וליישר אורחותיו עסקיו ומסחריו לפני המקום ברוך הוא",
כותבים מחברי הספר בהקדמתם המאלפת. וכבר עורר על כך מרן החזון איש
בספרו 'אמונה ובטחון' (פרק ג) "וכמו שלא יתכן לשמור את השבת בלא דעת
הלכותיה וכו', כן לא יתכן להשמר מגזל וחמס בלי לימוד הלכות שבין אדם
לחבירו. ואין ספק שזה שלא למד ולא חקר לדעת אותו, הוא גוזל וחומס על כל צעד
ושעל מבלי משים, ולא יועילנו שלמות המדות בעת שכפיו מגועלות בגזל מתמיד
ובחמס תדירי". את
המחסום הזה התכוונו עורכי הספר להסיר. במשך שלש שנות עריכה הושקעה יגיעה
רבה בפאר היצירה, לפתוח שערים גדולים ולהכניס להיכל האור של חושן משפט כל
יודע ספר וכל מי שמשום מה נרתע מלשלוח ידו ולגעת בעץ החושן, כמו גם להוסיף
ביאורי לימוד ושיטות הלכה המעשירים את לומדי חושן משפט מקדמת דנא, אשר יראו
כאן אור גדול ואוצר יקר. אור
גדול זה מאיר לדרים עלי השולחן ערוך זה מקדמת דנא ולא רק לבאים עתה שעריו
בתודה. גם דיינים ותיקים היושבים על מדין עשרות שנים ותלמידי חכמים מופלגים
הבקיאים בשערי מלחמתה של תורת חושן משפט, ואסמיהם מלאים מזן אל זן
באוצרותיה - שמחו ועלזו בראותם את החיבור החדש והצמיחו ממנו תועלת רבה, אם
במציאת דינים או ביאורים, אם בליבון השיטות ואיסופם למקום אחד, אם בקביעת
שיעורים בספר הזה. שני
קהלי ידע אלו - של תלמידי חכמים מופלגים מכאן, ושל לומדים חדשים מקרוב באו
בחושן המשפט מכאן, עמדו לפני המחברים להתאים את לשון החיבור דבר דבור על
אופניו, לאלו גם לאלו. ביותר
הקפידו עורכי הספר שלא להביא דין ללא מקור נאמן, וכן בהתייעצות עם פוסק
הדור מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א נמנעו העורכים מלהכריע לכאן או לכאן מדעתם,
כי אם להביא אל האכסניה את דברי גדולי עולם ולסדרם בסדר ובלשון המתאימה
לחיבור על סדר השולחן ערוך למען ירוץ הלומד בדרך הסלולה לו בדקדוק רב. ברורה היא ההלכה בראשות המפעל בנשיאותו ובפיקוחו עומדים דיינים נודעים בשערים, הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א, והגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א. בועדת הביקורת משמשים הרבנים הגאונים רבי לשלשה
חבלי ארץ חמדה טובה מתחלקת עבודת צוות תלמידי חכמים המופלגים, שסיימו
ונבחנו אצל דיינים מומחים על שולחן ערוך חושן משפט והתמחו בו הרבה. החלק הראשון: 'הלכה ברורה' הוא החיבור המרכזי הסובב סביב דברי בעל השו"ע והרמ"א, סעיף אחר סעיף, בדיוק ומבלי השמט תג או אות מלבארם על נכון. בחיבור
זה - "הבנוי בסגנון המשנה ברורה" - מובאים תמצית כל הדינים והביאורים
שכתבו נושאי כלי השו"ע, גם עוד שם טעמים והסברים שכתבו הפוסקים על דיני
השולחן ערוך, וכן דינים שכיחים ומצויים מרבותינו הפוסקים, הקשורים לדברי
השו"ע וענייני הסעיף. שלש אלו יוצרים תמהיל אחיד בניסוחו, המפלס נתיב ישר
וחָלָק לפני הלומד ומאיר לו את חושן המשפט. בתחתית נהר ההלכה ברורה, משתפל ובא נהר של חיבור מכובד לעצמו בשמו יקבנו 'ציוני הלכה' -
בו באו ציוני מקורות חיבור ההלכה ברורה מתוך הש"ס, ראשונים ואחרונים,
בתוספת ביאורים רבים ודברי אחרונים. אין שם רק מקור מים חיים לנאמר בהלכה
ברורה, כי אם גם תוספת מרובה ומחכימה על הנאמר בהלכה ברורה. חידוש גדול ישנו כאן, שהעבודה הרחבה והמקיפה מתוך כל אוצר הספרים היהודי, לא בא על חשבון העיון והעמקה בכל דין וסברא. חיבור נוסף בחלק זה אשר על הדף הוא 'באר הגולה עם הוספות',
שהוא הרחבת חיבור 'באר הגולה' בהוספת ציונים ומקורות רבים מציוני הסמ"ע,
ש"ך, גר"א, ושאר דברי הפוסקים. ההוספות שנוספו ונאספו יוצרים מארג רחב
ומושלם של הרחבת שליטת הלומד במקורות ויכולת לקשר את ההלכה למקורותיה בש"ס
ובפוסקים. אוצר של תשובות ופסקים החלק השני: 'אוצר התשובות' הוא
ליקוט אדיר של מאות תשובות ופסקים בהלכות שומרים, שנדלו ונמשו ביגיעה רבה
מתוך ספרי השו"ת והפוסקים מגדולי הדורות ומבני זמננו, תמצית הדינים וטעמיהם
בדרך קצרה, על פי סדר השו"ע. מלבד
היותו מרחיב את הידע לאין שיעור ומחכים את הלומד בתוספת מאות הכרעות
הלכתיות מחיי המעשה לאורך כל הדורות - מעניק 'אוצר התשובות' ללומד ההלכה את
המבט הלימודי של 'הלכה למעשה' כאשר בלימודו את דברי השולחן ערוך עם ההלכה
ברורה, הוא חווה בעזרת 'אוצר התשובות' את המעבר מדברי הפוסקים בפסיקת ההלכה
שולחן ערוך, לפסיקתם המעשית של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ורואה היא נכוחה
את אופן יישומה של ההלכה הנלמדת הנמזגת לתוך חיי המעשה. בתחתית מדור 'אוצר התשובות' סובב נהר 'ציוני התשובות' ובחיבור זה מתחברים יחדיו מקורות התשובות, ראיות האחרונים, ביאורים הערות והארות רבים להעמיק העיון ולהרחיב הבקיאות ולהחדיר ההלכה. מפתח שערים החלק השלישי 'מפתח הפוסקים',
מדור מיוחד העוסק במראי מקומות וציונים לספרי הפוסקים והאחרונים הדנים בכל
חלק וחלק בדברי השו"ע ונו"כ, אם להקשות ולתרץ, אם לבאר ולהסביר, אם לציין
ציונים. במפתח
הפוסקים מובאים נושאים לאלפיהם, סדורים בסדר השולחן ערוך, כאשר מתחת לכל
נושא מוגדר, פרושה רשימת ספרי הפוסקים הדנה בנושא פרטני זה. מה שמקל על
הלומד לתור תכף ומיד ללימודו אחר ספרי הפוסקים העוסקים בעניין שבו הוא חפץ
להגדיל תורתו ולהאדירה. אזי,
אם למדתם מסכת בבא מציעא זה לא מכבר ורציתם לדעת למשל מה הטעם שפטרה תורה
'שמירה בבעלים', וכבר כתב בשו"ת חות יאיר (סי' רכג) "תמהתי כל ימי אחר
שפיקודי ה' ישרים וכו' מי יתן ואדע לקרב דבר זה אל השכל וכו' " - שורו ראו
נא ב'אוצר התשובות' שעורכי הספר צללו במים אדירים ודלו את חמשת הטעמים
המקובצים שם והשכילו נא זאת. אם תמיד חפצתם וחשקה נפשכם בתורת חושן משפט, עתה נפתחו לכם שערים ונסללה לכם דרך לפלס בה נתיב לעצמם ולרכוש ידע בחלק זה של התורה. ואם
משכבר לנים אתם בעומקה של הלכת חושן משפט, על אחת כמה וכמה ששמחה גדולה
היא לכם בבית המדרש בהגלות אורו של החיבור החדש הזה כי מי כמוכם לדעת אל
נכון עד כמה רבה תועלתו ועצומה תפארתו של החיבור היקר להגדיל תורה ולסדרה
בהלכה ברורה ובמשנה סדורה. את הספר ניתן להשיג בחניות הספרים המובחרות. לקניה מרוכזת במחיר מוזל עבור כוללים וישיבות ניתן ליצור קשר בטל. 08-8669244 או בדוא"ל achoshen@012.net.il
סימן רצא דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד היא השמירה פתיחה להלכות שומרים:
דינים המבוארים בפרשה ראשונה ♦ דינים המבוארים בפרשה שניה ♦ דינים
המבוארים בפרשה שלישית ♦ פרשה ראשונה בשומר חינם ♦ פרשה שניה בשומר שכר ♦
פרשה שלישית בשואל ♦ בפרשה שלישית רמוז גם 'שוכר' ♦ שלש השבועות שמחויב מן
התורה ♦ שבועה מדרבנן שאינו ברשותו. סעיף א............................מג דין שומר חנם ♦ תשלומי שומר – ממיטב ♦ תשלומים - כשוויו בשעת החיוב ♦ שומר על משכון עבור המלוה ♦ גרם לירידת ערך הפקדון. סעיף ב...........................מה חיוב שמירה, ע"י בקשת המפקיד והסכמת הנפקד ♦ לשונות של שמירה כשנמצא בשוק, בחצר, בבית ובדרך ♦ לשונות של קבלת שמירה ♦ אמירת המפקיד 'שמור לי' ♦ קיבל חפץ לזכות בו לאחר, אם נעשה שומר עליו ♦
אמר הנח לפני, אופן החיוב ♦ אמר הנח לפניך, או הנח כאן ♦ אמר 'הנח' סתם ♦
אמר המפקיד שמור לי ושתק הנפקד ♦ אמר 'הרי הבית לפניך' ♦ אמר 'יהא אצלי
כמציאה' ♦ שומר שמהלך בדרך ואמר 'הנח' ♦ י"א שבמהלך בדרך 'לכו"ע' נעשה שומר. סעיף ג............................מח נתן לו רשות להכניס לחצירו ♦ הפקדון ניזוק ע"י בהמת בעל חצר ♦ דעות החולקים ♦ נתן רשות להכניס לביתו. סעיף ד...........................מח קיבל עליו לשמור דינר של כסף והיה של זהב ♦
שבועה שאינו ברשותו ♦ נודע לשומר שהוא של זהב ♦ נתן לו לשמור בסתם והשומר
חשב ששוויו מועט ♦ נתן לו לשמור חפץ של גוי והגוי מעליל ששוה הרבה ♦ מצא או
גזל דינר זהב וחשב שהוא של כסף ♦ הזיק דינר זהב וחשב שהוא של כסף ♦ קיבל
חפץ לשמור ולא ידע שטרחתו מרובה ♦ קיבל שמירה בטעות ופשע. סעיף ה..............................נ מאימתי חל חיוב שמירה ♦ באיזה קנין חל החיוב ב'סילוק בעלים' ♦ קניני שמירה, בכסף, בהשתמשות ♦ קנין משיכה, חצר ♦ קנין על שמירת שטר. סעיף ו.............................נא תחילתו בפשיעה וסופו באונס ♦ סופו באונס שאינו שכיח ♦ ייחד לו מקום ושינה למקום אחר ♦ נתייקר הפקדון לאחר הפשיעה. סעיף ז.............................נב שומר שאינו יודע היכן הניח את הפקדון ♦ למה אבידה אינה בכלל 'איני יודע היכן הנחתי' ♦ ספק אם היה פשיעה ♦ 'שכחה' אם היא כפשיעה ♦ שומר בבעלים שאינו יודע היכן הפקדון. סעיף ח............................נב שומר שהיה יכול להציל ♦ שומר שיש בידו חמץ בע"פ ולא מכרו ♦ חיוב הצלה בשכר. סעיף ט.............................נג סופו באונס שלא מחמת הפשיעה שבתחילה. סעיף י..............................נג העלה את הבהמה להר ♦ כשיש בהר מרעה שמן וטוב. סעיף יא............................נג עלתה מאליה להר ♦ השומר לא היה עמה ועלתה ונפלה ♦ דעת החולקים ♦ עלתה מאליה בשו"ש. סעיף יב............................נג הניח את הבהמה לבדה ונכנס לעיר, ונטרפה ♦ ספק אם היה יכול להציל ♦ האם דינו כתחילתו בפשיעה וסופו באונס. סעיף יג............................נד כיצד דרך השמירה ♦ דרך שמירת בגדי או כלי כסף וזהב ♦ שמירת בגדים מעכברים. סעיף יד...........................נד הניח את הפקדון במקום שמניח את שלו. סעיף טו...........................נה דרך שמירת מעות ואבנים טובות ♦ דברים הצריכים שמירה בקרקע ♦ שמירה בקרקע בזמן הזה ♦ אופן ההטמנה בקרקע ♦ אופן ההטמנה בכותל. סעיף טז...........................נה קיבל כסף לשמור בע"ש, אימתי יטמינו בקרקע ♦ אם המפקיד ת"ח, והטעם ♦ אם השומר ת"ח, והטעם. סעיף יז.............................נו התנה השומר שלא יטמין. סעיף יח............................נו בזמן שאין גנבים אינו צריך להטמין בקרקע ♦ הניח במקום שלא יעלה על דעת הגנבים. סעיף יט............................נו קיבל מעות להתעסק בהם אינו צריך להטמין בקרקע. |