ספר ההלכה 'נתיבות חיים' - הלכות שמירת הנפש בדרכים

עם הוצאתו לאור של ספר ההלכה 'נתיבות חיים' - הלכות שמירת הנפש בדרכים, העוסק בנושא שמירת הנפש וזהירות בדרכים על פי תורה והלכה, שבהוצאת מערכת 'שמירת הנפש' - פנינו לת"ח שליט"א רבני מערכת 'שמירת נפש', כדי לשמוע מכלי ראשון על הספר הראשון מסוגו שהוציאו עבור עולם התורה.

דעת תורה והלכה ממרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א / כתבה ייחודית.

בראשית שיחתנו אנו מבקשים לדעת, מהי מערכת 'שמירת הנפש', ומדוע יש צורך לכתוב ספר על שמירת הנפש וזהירות בדרכים, הרי דבר פשוט הוא שצריך להיזהר, ומקרא מפורש דיבר הכתוב: 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.

רבני המערכת שליט"א: בראשית דרכנו, לאחר האסונות הנוראיים והמיתות המשונות מחמת תאונות הדרכים, התבוננו מה נוכל לעשות ולהשתדל בתיקון הדבר ובהצלת נפשות על פי דרך התורה המסורה לנו מרבותינו מצוקי תבל. כשעלינו אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, לבית רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, העלנו את המצב הידוע השורר בדרכים וביקשנו דעת תורה והלכה, מה ניתן לעשות בתיקון הדבר. השיב לנו מרן שליט"א - והדברים אף הודפסו באריכות בראש הספר: "תיקון הדרכים הוא חובה על בית דין, וצריך לתקן מה שאפשר שלא יגיעו לידי נפשות". מרן שליט"א הטיל עלינו שליחות, לתקן מה שאפשר, ובירך "שתצליחו לתקן מה שאפשר". אם הוראה זו יצאנו, וכך למעשה הוקמה מערכת 'שמירת הנפש', כשהמטרה העומדת לנגד עיננו היא: לפרסם ברבים את הזהירויות של תורה שיש להיזהר בדרכים, על פי תורה ועל פי הלכה - בפרסום שיעשה אי"ה, בין בהוצאת ספרים, בין במסירת שיעורי תורה, וכן בפעולות הסברה שונות - ככל שהציבור יעמוד לימין מפעלנו, שיש בו הצלת נפשות ממש.

קבלתם דעת תורה מעוד מגדולי ישראל?

ודאי. קבלנו למעשה דעת תורה והלכה מכל גדולי ישראל שליט"א. מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א השיב לשאלתנו ואמר, שברור שחובה על פי דין תורה להיזהר בכל הזהירויות. ואף התבטא נחרצות וטען שאינו מובן מדוע יש כאלו שאינם נזהרים כנדרש ומסכנים את עצמם ואת אחרים. דברים דומים שמענו גם ממרן הגר"ש אויערבאך שליט"א, שאף התייחס לטענה ששמענו מאיזה אנשים, והעלנו אותה בפניו, שהתקנות של הזהירות הם תקנות של המדינה, והגיב בחריפות ואמר, שאם כן, גם שלא ייסעו באוטובוס בגלל שזה של המדינה... ואמר שכל תקנה של זהירות בדרכים חייבים לקיים, לא בגלל שזה חוק וקונסים על זה, אלא בגלל הסכנה שבדבר. בגלל שמסכן את עצמו ואת אחרים.

מרן הגר"נ קרליץ שליט"א התייחס לאותם הטוענים שכללי זהירות אין זה שייך להלכה, והרי אלו דברים של חולין ועוה"ז, ודחה זאת בשתי ידיים והתבטא בחריפות: "ברכת המזון זה גם חולין???"

ולהבדיל בין חיים לחיים, מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל מסר לנו עובדה על הזהירות המיוחדת שהיה נזהר בזה מרן החזו"א זצ"ל (ראה מסגרת).

ראיתי פעם, אינני זוכר כעת היכן, את תשובתו של הגאון הגדול הגר"ש ואזנר שליט"א בענין תקנות הדרכים, שם הוא כותב שאם השלטונות לא היו מתקנים תקנות תנועה, היה זה חובה עלינו - על בית דין, לתקן את התקנות הללו, ועוד היינו מתקנים תקנות הרבה יותר חמורות ממה שהם תיקנו.

כן. התשובה הזו נמצאת בשבט הלוי חלק ח' סימן רצ"א. כאשר עלינו קמיה דהגאון הגדול בעל השבט הלוי שליט"א ונכנסנו אל הקודש פנימה, עוד קודם שפתחנו בדברים, אמר, שאף על פי שהיום כמעט ואינו נותן הסכמות לספרי הלכה, אבל לספר 'נתיבות חיים' מבקש ורוצה לתת הסכמה, וביאר שהסיבה שלספר זה רוצה לתת הסכמה הוא בגלל חשיבות וחומרת הנושא בו הספר דן, והצורך בהעמדת דעת ההלכה בזה על תילה על מנת לשרש טעויות נפוצות שיש אצל לא מעט אנשים בענין זה. ונתן לנו את הסכמתו החשובה שהודפסה בראש הספר. לאחר מכן הרחיב בחיוב הזהירות בכל התקנות וההלכות שיש בזה, ואמר בשם מרנא החתם סופר זצ"ל שבכל הדברים הללו השייכים להנהגת בני המדינה, יש לקיים ולעשות את הכללים שנקבעו בזה, למען הסדר הטוב, שיש בו כדי למנוע מצבים של סכנות. ובלשונו של מרן בעל השבט הלוי בשם החת"ס: "היה מקפיד על מי שאינו מקפיד"!

מה בעצם כתוב בספר? האם יש הלכות, עיונים או פסקים?

נגעת בכל הנקודות. בספר יש גם הלכות, עיוני הלכה, ופסקים מגדולי הפוסקים, מרנן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגר"ש ואזנר שליט"א הגר"נ קרליץ שליט"א, וכן תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א ותשובות נוספות מגדולי הדור.

הלכות - מאי משמע?

הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא ו-יב, דן בנדון, ומבאר את הזהירויות שיש לכל אדם מישראל להיזהר מסכנות. רובם של הסכנות שכותב הרמב"ם לא מצויות כיום. גם השו"ע בחו"מ סימן תכ"ז והרמ"א יו"ד סימן קט"ז הביאו להלכה והגדירו, מהם הסכנות מהם יש להשמר ולהיזהר.

הפוסקים ובכללם פוסקי דורנו התייחסו לסכנות הקיימות כיום בדרכים, והגדירו ממה יש להיזהר ומתי יש חובה על פי הלכה להישמר מהסכנות, דברים שעליהם לא נאמר הכלל 'שומר פתאים ה'', כגון נסיעה במהירות מרובה, חצייה ברמזור אדום וכדו'. ועל פי זה ביררנו להלכה את כל הפרטים והזהירויות של תורה שיש להיזהר בהם והשתדלנו לסדרם, בסיוע עורכים ת"ח חשובים, דבר דבור על אופניו, ולכן גם קראנום 'הלכות שמירת הנפש בדרכים' - כלשון הרמב"ם.

אם כל גדולי ישראל בדעה אחת על חשיבות הענין, מדוע באמת אין זה מפורסם כל כך. האם אנשים לא שמעו על החובה להיזהר בכל ההלכות והכללים של הזהירות בדרכים?

השאלה מזכירה לנו את המעשה ששמענו מהגאון רבי ישראל בודנהיים שליט"א ראש ישיבת קול תורה לצעירים. וכך הוא סיפר: היה זה לפני כחמש עשרה שנה. אחד משכני היה אב לבחור סוער שלמד נהיגה והתרגל לנהוג במהירות מופרזת תוך שהוא עובר בשאט נפש על דיני התורה והלכות מפורשות. פנה אלי האב וביקש את עזרתי. בקשתו היתה שאפנה למרן גאון ישראל רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ואבקש ממנו שיכתוב מכתב לבחור זה, שיש איסור מן התורה לנהוג כך.

כך אכן עשיתי. פניתי לגאון זצ"ל וביקשתי פסק הלכה כתוב בנדון, תוך שאני מפרט ממעללי הנער. עודני מדבר, וכבר קיבלתי תגובה שכמוה לא ציפיתי לקבל. הגאון הסתכל עלי באומרו ספק שואל ספק מעיר: "מה רוצים ממני? האם רוצים שגם אחתום על מכתב המפרט שאסור לאכול חזיר???" - - -

סיפור זה ממחיש יותר מכל את החובה הפשוטה לקיים את ההלכות ודיני התורה ואת התקנות וכללי הזהירות של הדרך. לגדולי ישראל הדברים פשוטים בתכלית, אבל ישנם אנשים שהדבר אינו פשוט אצלם כל עיקר, ומכאן שיש אנשים מעטים שלעיתים מזלזלים בתקנות. חושבים שאולי אין זה מחייב על פי דין תורה. כל גדולי ישראל שהבאנו את הדברים בפניהם, אמרו מפורשות: אין מה לדון, דברים פשוטים שחובה להיזהר בכל הכללים שנקבעו לכך, וכל מי שאינו נזהר עובר על איסורי תורה.

התייחסתם בספר למקרים מצערים של נהג שהרג נפש בתאונת דרכים, בשוגג או באונס?

יש בספר את כל ההלכות הנוגעות לזהירות ואי זהירות שעל ידי נהיגת רכב או חציית כביש שלא על פי הלכה. עד כמה שידינו יד כהה מגעת, השתדלנו להגדיר ולבאר הרבה בהלכות אלו: הלכות רוצח, הלכות רודף, הלכות שמירת הנפש, הלכות שמירת נפש הזולת, הלכות נזיקין ועוד פרטים השייכים בזה.

כיון שהזכרת את הנושא של הלכות רוצח, חשוב לדעת שעל פי הגדרת הרמב"ם (הל' רוצח ושמיה"נ פרק יא) - העושה מעשה בלתי זהיר שמחמתו נהרג אדם, הוא הנקרא בגמרא 'שוגג קרוב למזיד' שאין גלות מכפרת עליו מחמת גודל עוונו וחומרת מעשיו. נהג שנסע באופן בלתי זהיר, ושלא לפי כללי התנועה, והרג אדם, הרבה פעמים הוא מוגדר כ'שוגג קרוב למזיד' ועוונו חמור מאד, והפוסקים הצריכו על זה תשובה קשה וחמורה (כמבואר באריכות ב'נתיבות חיים' שער א פרק א). נראה לנו, שאם הנהגים היו משימים הלכה זו נגד עיניהם, היו נזהרים בנהיגתם עד למאד.

כשנכנסנו קדם כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א, הרחיב בחומר העוון הגדול של רציחה, אפילו שלא במזיד, ובין הדברים סיפר בכהאי לישנא: פעם בא אדם לפני הדברי חיים מצאנז זצ"ל וביקש ברכה. הוא נסע בעגלה - אז עוד לא היו מכוניות - והיה שלג, והיה ירידה גדולה, והסוסים גלשו, והעגלה יצאה מידי שליטה, ורח"ל הוא הרג אדם. ממש הריגה בשוגג או באונס. השלטונות עשו לו משפט, והוא היה צפוי למאסר. הוא בא לפני הדברי חיים, שיתן לו ברכה להינצל מהמאסר.

הדברי חיים רק שמע זאת, והתחיל לצעוק עליו, "מה??? - על המאסר אתה דואג??! - זה הדאגה שלך??? - על המאסר??? - הרי הרגת נפש מישראל!!!" (אדמו"ר שליט"א הגביה קולו.) כך הוא צעק מאד, וזרק אותו מהבית. עד כאן. ראה עד כמה הדברים חמורים.

יש תחת ידכם מעשה נוסף?

יש בספר הרבה עובדות ומעשים מתוך ראיונות שקיים העורך של הספר, הרב אשר מורסקי שליט"א, עם בני ביתם, נאמניהם ומקורביהם של גדולי ישראל. אנו נזכרים עתה שראינו בספר מעשה - המובא כאן בפרסום ראשון, סיפרו המוהל המפורסם הרב נתן הרציג שליט"א. וגופא דעובדא הכי הוי: זה הפך כבר לדבר שבשגרה. אני, אבלחט"א, מוזמן למול, ומרן רבינו הסטייפלר זצ"ל מכובד בסנדקאות. כיוון שכך הייתי זוכה להסיעו ברכבי מדי פעם בפעם.

באחת הפעמים נסענו לברית בבני ברק ומיהרתי מאד, עוד נכונה לי עבודת קודש מרובה היום. בלא לשים לב, רגלי לחצה ביתר שאת על דוושת ההאצה והרכב הגיב בהתאם... המחוג כבר לא עמד על חמישים קמ"ש, גם לא על שישים... מרן הסטייפלר זצ"ל מסתכל על מד המהירות, אחר עלי, ושוב על המד. הרגשתי לא נוח בעליל. לבסוף מבטו נח עלי, וכשחיוך דק מאיר את פניו אמר לי (בתרגום חופשי מיידיש): "בעיר אסור לנסוע כל כך מהר. פה אין משטרה – צריך להשגיח לבד!" כאומר לי: בבני ברק אין תחנת משטרה – בבני ברק התושבים מקיימים לבד מצוות "ונשמרתם"!!!

יש לכם מסר נוסף להעביר לקוראים החשובים?

למעשה כל אחד מבין ויודע עד כמה חשוב לשמור על הזהירות ועל ההלכות והכללים הנוגעים לדרך, אלא שהיצר הרע מכשיל לחטוא בזה, כמו שעמל להחטיאנו בכל מצוות התורה. תפקידנו בעת הזו להיזהר מאד לשמור על כל ההלכות השייכות לדרך, והמעיין בספר 'נתיבות חיים' ימצא את כל ההלכות הנוגעות לדרך, דבר דבור על אופניו, ואם ילמדם בעצמו וגם ילמד את בניו ובני ביתו, אין ספק שזכות המצוה תעמוד לו לעד וינצל הוא ובני ביתו לחיים ולשלום.

יישר כח לכם על המפעל החשוב יהי רצון שתצליחו בזה

יישר כח על הברכה וגם על הבמה המכובדת שנתתם עבור הענין החשוב.