יצא לאור הספר 'דרש דוד' - יצירה תורנית מושלמת

בימים אלו של זמן אלול, מתבשר עולם התורה על הופעת היצירה הגדולה, 'דרש דוד' על התורה, פרי ביכוריו של הר"ר דוד הופשטטר שליט"א מטורונטו, קנדה. בספר מופיעים חידושים מפרי לימודיו של הרב הופשטטר במשך השנים. אלו שכבר עיינו בספר - אותו כבר ניתן למצוא בחנויות הספרים המובחרות - נוכחו לדעת שאת הספר הזה קשה לקטלג. זאת כי הספר משלב בכל מהלך ומהלך בין היגיון בריסקאי, מוסר נובהרדוקאי, ווארטים על התורה, מאמרי חיזוק ויסודות השקפה, מחשבה והגות.

כל "קטלוג" כזה או אחר של סגנון הספר, רק יגמד מעוצמתו, כי מהותו של החיבור שלפנינו הוא תמהיל. תמהיל מובחר, של כל ההגדרות המוזכרות המשלבות בין כל מה שיכול להיות קשור לחידושים מיוחדים על התורה.

הספר נבנה, וכך ניתן להיווכח בין דפיו, באמנות גדולה. המחבר השכיל בחיבור הנוכחי לשלב בין היגיון בריסקאי לבין הרגשים נובהרדוקאים; בין ווארטים ורסיסי מחשבה שמשתלבים למאמרים מדהימים, לבין דברי חיזוק ויסודות השקפתיים והגותיים. גם מי שיד לו בספרי חסידות, יוכל למצוא כאן חומרים לא מעטים שמעלים את הניחוח המיוחד הלזה, של וורטים חסידיים. השילוב בין כל האמור לעיל, יצא מושלם לגמרי, כאשר כל החידושים והמאמרים משתלבים זה בתוך זה בהרמוניה מושלמת. רפרוף קל במפתח הנושאים, פותח בפני המעיין עושר של עניינים מגוונים בכל חלקי התורה.

בשאלות הפתיחה למאמרים, על הפרשות, שאלות שכאשר כל קורא וקורא יעיין בהן ימצא בוודאי כי הן נשאלו במוחו מספר פעמים, נמתחים סימני השאלה באופן ברור, כאשר כל סימן שאלה שכזה הופך בהמשך המאמר לסימן קריאה, כאשר השאלות מתורצות להן בתירוצים נפלאים ובמהלכים נהדרים.

המילים המעטות המופיעות בשער הספר הן "ספר דרש דוד. שופרא דשבתא. פשט ועיון בפרשיות התורה". מה פשר צמד המילים "שופרא דשבתא"?

על כך משיב המחבר בהקדמתו: "ספרי זה על פרשיות התורה, הינו חלק ראשון בסדרת הספרים 'דרש דוד', העתידה לצאת לאור בעזרת השי"ת בשנים הקרובות... חלק זה נקרא 'שופרא דשבתא' על שם תכליתו: להבין ולהשכיל בפרשיות השבוע הנקראות ונלמדות ביום שבת קודש, שכן זהו עיקר טובו ויופיו של יום קדוש זה - לימוד התורה, וכפי שאמרו חז"ל 'לא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לעסוק בהן בדברי תורה', ולהבדילו מספר 'דרש דוד' על סדר המועדים העומד לראות אור בקרוב, בעזרת השם יתברך. ואני תפילה ותקווה שימצאו הלומדים והמעיינים נחת רוח בדברי תורה אלו, ויקיימו בהם את דברי חז"ל 'אם יתמנה לך מנה יפה, תהא מתקנו לשם שבת'...

בדברי הקדמתו, מסביר המחבר מדוע בחר לקרוא לחיבור בשם "דרש דוד": "כשמו כן הוא: דרישות וחקירות, עיונים וביאורים בהלכה ובאגדה, מתוך הדרשות והשיעורים אשר זכיתי להגיד ברבים", בכך הוא פותח צוהר אל השיעורים התורניים הרבים שהוא מוסר מידי שבוע בשבוע בהשתתפות קהל רב.

"משמעות נוספת יש בשם זה", ממשיך המחבר להסביר, "על פי מה שכתב בספר דגל מחנה אפרים (פרשת בראשית): ''דרש דרש (משה)' הם חצי אותיות שבתורה (מסכת סופרים פ"ט ה"ב), היינו עד שדרשוה חז"ל אינה נקראת התורה שלמה אלא חצי, ובדרושי מאמרי חז"ל נשלם התורה להיות נקרא ספר שלם. וכן בכל דור ודורשיו הם משלימין התורה, כי התורה נדרשת בכל דור ודור לפי מה שצריך לאותו דור, ולפי שורש נשמתן של אותו הדור, כך השם יתברך מאיר עיני חכמי הדור ההוא בתורתו הקדושה', אלו דבריו הקדושים".

על דברים אלו של ה'דגל מחנה אפרים', מוסיף המחבר להסביר כי "נראה להוסיף על דבריו, שכל מי שזיכהו השי"ת לדרוש התורה, והאיר את עיניו לכוון אל האמת, הריהו משלים את חלקו בתורה הקדושה לפי שורש נשמתו, ואקווה להשם שיהי' ספרי זה ראוי לשמו - "דרש דוד", להשלים בו את חלקי בתורה הקדושה".

המאמרים הנמצאים בספר, נתחדשו על פי היסודות שהניחו גדולי הראשונים והאחרונים בספריהם, ועל פי הדרך אשר סללו בפירוש התורה ובמדרשי חז"ל, מתוך רצון להבהיר ולהאיר את דברי התורה הקדושה ומפרשיה. נקודה זו של ההישענות על יסודות הקדמונים מוצאת את ביטויה בכמה מן הברכות וההסכמות שניתנו לספר מאת מרנן ורבנן גדולי ישראל, שבירכו על הוצאת הספר המיוחד, ושמחו לקבלו בשבועות האחרונים.

הספר זוכה להסכמות מכל גדולי הדור, וביניהם: מרנן ורבנן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ראש הישיבה הגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א, הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, הגאון הגדול רבי יצחק שיינר שליט"א, הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ שליט"א, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, האדמו"ר מצאנז שליט"א, הגה"צ רבי חיים מתתיהו סלומון שליט"א, הגאון רבי ארי' מלכיאל קוטלר שליט"א ועוד מרבני חוץ לארץ.

הגאון הגדול רבי יצחק שיינר שליט"א, כתב בהסכמתו לספר כי הוא "מלא על גדותיו בדברי השקפה ומוסר וחכמת חיים, מיוסד על דברי חז"ל וגדולי רבותינו הראשונים והאחרונים עיני העדה בכל הדורות, עם הבנה נכונה ועמוקה של דברי רבותינו, המדריכים כל מבקש ללכת בדרך השם בדרך העולה מעלה למשכיל, לדרגות גבוהות יותר של תורה, אמונה, יראת שמים ומידות טובות - הכל בשפה ברורה ונעימה".

הספר אף זכה לדבר מיוחד במינו: להסכמה מאת מורנו ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ, כאשר המיוחד בה הוא שההסכמה הזו היא בעצם המכתב האחרון אותו כתב מרן הגרמי"ל לפני פטירתו, מה שמראה על החשיבות הרבה שייחס הגרמי"ל לספר ולמחברו. הגרמי"ל הקדיש לספר ולמחברו מכתב ארוך ונרגש, בו כתב בין השאר, על המחבר, כי הוא "מהמשכילים על דבר אמת, שמניח חיי שעה ועושה עיקר את חיי העולם (הבא), ועל אף כל טרדותיו ועיסוקיו, עיקרו נטוע בבית המדרש ומשתעשע בדברי תורה בכל עת, וזוכה ללמוד וללמד לרבים בשיעורים קבועים. וכעת הובא לפני חיבור נפלא מאשר זכה לערוך ספר שלם של מאמרי דעת ומוסר, המלאים חכמה ויראת השי"ת, להתעורר וללמוד מן מקראי קודש ומדברי חז"ל ארחות חיים למעלה למשכיל, וכל הדברים מיוסדים ובנויים על פי יסודות מגנזי חז"ל ודברי הראשונים וגדולי האחרונים".

בשולי ההסכמה, האחרונה בחייו של הגרמי"ל כאמור, מופיעה עדותם הנרגשת של נכדיו שנכתבה ונחתמה בדמע, וזה לשונה: "ספר 'דרש דוד' הובא לפני אדוננו זקננו מרן ראש הישיבה, והקראנו בפניו מבחר מן המאמרים מתוך הספר. וביום חמישי כ"ב בסיון תשע"א העלה וניסח בפנינו את תוכן מכתב הסכמה זו, וביום שב"ק פרשת קורח נפל למשכב לדאבון ליבם של כל ישראל, וביום שני ליל כ"ו בסיון ניצחו אראלים את המצוקים ועלתה נשמתו בסערה השמימה, הכ"מ, וזהו מכתבו האחרון".

לרכישה מקוונת לחץ כאן

את היצירה הגדולה "דרש דוד" על התורה, ניתן להשיג כעת בכל חנויות הספרים. הפצה ראשית: אור החיים