פרקי אבות במחיצת החפץ חיים - דבר בעתו מה טוב

שמחה רבה והתרגשות בקרב שוחרי תורתו של רבינו החפץ חיים זיע"א, עם צאת לאור הספר החשוב. פרקי אבות במחיצת החפץ חיים ב' כרכים מפוארים. הכוללים מאות  מאמרים רעיונות ביאורים ופירושים למסכת אבות. ספר זה יוצא  לאור ע"י מכון משנת החפץ חיים בראשות הרב נתן צבי ירום. יצירה מפוארת מבית מכון משנת החפץ חיים ספרי המכון: התפילה במחיצת החפץ חיים. השבת במחיצת החפץ חיים, הגדה של פסח במחיצת החפץ חיים והימים הנוראים במחיצת החפץ חיים. קנו להם שם כבוד  בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות הקדושות. ספרי המכון מעוטרים בהסכמותיהם של גדולי ישראל שליט"א. בראשם שר התורה מרן רבי חיים קניבסקי שליט"א, מרן רבי הלל זקס זצ"ל. הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל. הגאון רבי שמואל קמינצקי שליט"א ראש ישיבת פילדלפיה. הגאון רבי מלכיאל קוטלר שליט"א ראש ישיבת לייקווד. וכ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א

מן הראוי לצטט מדבריו של המחבר בהקדמה:

ליקוט זה מדיברותיו ומכתביו ומאמריו של הכהן הגדול רבן של כל בני הגולה רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין  החפץ חיים זיע"א. וכמו"כ מתלמידיו ושומעי לקחו שהביאו בשם רבינו.

כמעשינו בראשונה כך מעשינו אף עתה. הבאנו הדברים כלשון המקור ממש ללא שום שינוי. מלאכת הליקוט אינה אלא בקבוץ הנפזרים לעלי קובץ אחד. ולתועלת הלומדים הוספנו בדפי הספר כותרות צד בהם מובאים עיקרי הכתוב.

במשך כחמש שנים עמלנו רבות לקבץ מאות מאמרים רעיונות ביאורים ופירושים למסכת אבות. מהם שרבינו אמרם על פירוש המשנה ומובאים בעשרות ספריו. ומהם שאמרם או כתבם במקומות שונים וסידרנום במקומות המתאימים להם לפי ענין המשנה.

                                                          ***

מסכת אבות, תחילתה תורה וסופה תורה. תחילתה, קבלת התורה וסדר מסורת הדורות (פ"א מ"א), וסופה מעלת התורה 'הפוך בה והפוך בה דכולה בה' (פ"ה מכ"ו). אף ב'פרקי אבות', שנהגו לאומרו בשבתות הקיץ בתפוצות ישראל, הוסיפו פרק מדברי הברייתות הנקרא 'קנין תורה', שתוכנו הוא מעלת התורה והדרך לקנותה. גם כל דברי המוסר והמדות הטובות הכתובים בה, דברי תורה הם. הרע"ב בתחילת המסכת מבאר, שהתנא הוצרך להתחיל ב'משה קיבל תורה מסיני' ללמדנו, שאף דברים אלו נאמרו למשה מסיני, וח"ו אינם דברי חכמה שבדו התנאים מליבם.

בעומדי על מפתן דפי הספר פרקי אבות במחיצת החפץ חיים', סמוך ונראה להסתלקותו של נכדו של רבינו החפץ חיים  מורינו ראש הישיבה הגאון רבי הלל זקס זצ"ל, מן הראוי להביא מהדברים שאמר בשם סבו.

וכה סיפר:

"כשהחפץ חיים קיבל את הידיעה על פטירתו של הגר"ח סולובייצ'יק, היה מאוד נרגש, ונכנס לחדרו ודבר לעצמו, ואמר עליו הספד, לא לרבים אלא לעצמו, 'נסתלק כבוד התורה'. וכל הספדו היה ג' מלים, וחזר ע"ז פעמים רבות, בהתרגשות גדולה. והח"ח היתה לו הערכה שלפי ערך דורם, ר' חיים היה המושג של כבוד התורה. ומהו כבוד התורה של הגר"ח, עמל תורתו שהעמיד גדרים אמתיים ברוב חלקי התורה. ואע"פ שחז"ל אומרים משמת ר"ע בטל כבוד התורה, הח"ח אמר שבדורם כבוד התורה היה הגר"ח".

וכך ביאר את דברי סבו, על פי דברי התנא במסכת אבות (פ"ו מ"ב):

"אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שזה הצד שכנגד לכבוד התורה. ו'אוי' זה לשון שבר מושג של כאב לב ושברון לב גדול. אוי להם לבריות. ולא אמר שלא לומדים, ולא שהתורה מונחת בקרן זוית, אלא אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שזה היחס, שמתייחסים בצורה מזולזלת לתורה. עלבונה של תורה. ומחד גיסא תכליתן של דברים ששלימי הדורות זכו להרבות כבוד התורה. והשבר הוא עלבונה של תורה.

ואין כאן טענה ביטול מצות ת"ת, שלמצות ת"ת דעת רוב הראשונים [הרמב"ם והריטב"א והשו"ע בפשטות] שדי בקביעות עתים לתורה שחרית וערבית. ודעת הר"ן בנדרים והגאון בשו"ע, שצריך ללמוד תמיד יומם ולילה. אך כל זה לקיום המצוה, אבל בכל זה עדין אין שום כבוד התורה. והלומד תמיד יומם ולילה, אף שקיים המצות עשה של ת"ת, לא ניצל בזה מעלבונה של תורה.

הברייתא שם מביאה על זה פסוק שנאמר 'נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם'. התנא גילה לנו סוד גדול, שיכול להיות אדם שמחזיק בכלי קדושתו ית' ולומד תורה ומתנועע וחוזר ע"ז, והיה מקום לומר שיעלה לו מזה משהו, אומרים חז"ל שאין הכי נמי זה נזם זהב, אבל באף חזיר. וזה עלבונה של תורה. וכבוד התורה הוא, כשהתורה מתאימה לו, ע"י שעמל בה ומוסר נפשו על כל דקדוק ודקדוק שבה וכדו', ועלבונה, זה נזם זהב באף חזיר".

נאים הם דברים אלו של מורינו ורבינו זצ"ל לו, נאה דרשם ונאה קיימם.

גם את דברי המוסר צריך ללמוד כדרכה של תורה, ואי אפשר להבינם ללא העמל ומסירות הנפש, מתוך נתינת כבוד לדברי התורה. החפץ חיים, העמיד את גדרי המוסר והמידות, בדרכה של תורה, כשם שהעמיד את גדרי ההלכה בספריו 'משנה ברורה' ו'חפץ חיים'. זיכני ה' ללקט מדבריו בכל ספריו, בענינים שמסכת זו עוסקת, ולסדרם על סדר דברי התנאים.