ח"י שנים ל"נזר התורה"

כל גדולי ישראל בקורת גג אחת

* הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף, כ"ק אדמו"ר מויזניץ והגראי"ל שטיינמן, הגר"ש ואזנר והגר"ג אדלשטיין, כ"ק אדמו"ר מסדיגורא וגאב"ד ערלוי, הגר"מ ברנסדורפר והגר"ש מחפוד * כולם ועוד נקבצים ובאים בקובץ אחד בדברי תורתם * ח"י שנים ל'נזר התורה' ואין ככרך הח"י המאחד בקרבו את כל גדולי הדור כדי לסמל את משנת 'נזר התורה' * טעמו ורעו בעקבות הרועים *

אילולא קמה ונוסדה לתפארה ישיבת 'נזר התורה' אלא לזאת - דיינו!

לזאת - כלומר - לאחד ולמזג ולחבר את כל לומדי תורה מכל המחנות לאכסניה אחת של תורה.

הנה כי כן, אין יפה מלציין את ח"י שנות קיומה של הישיבה בקובץ מורחב ומיוחד, כרך הדוּר אשר תוך ימים ספורים החל מתבדר בבתי מדרשות חשובים ולעלות על שולחנם של מלכים. על כן אמרו המליצים כי ראויים כל גדולי ישראל לישב תחת קורה אחת, מאסף 'נזר התורה' - אשר בין גוויליו נקבצו כולם בקולם ובאו בתפארת, חידושי תורה כתובים וגנוזים אשר לראשונה יצאו מבית גנזיהם של גדולי הדור ראשי אלפי בני ישראל למחנותם ולעדותם, ותעבור הרינה במחנה.

ניכר הדבר כי מערכת הקובץ שידדה הרים מרבצם כדי להביא אל הלומד המעיין מרגניתות טובות, אוצר כל כלי חמדה. הקובץ נפתח בחידוש תורה של היהודי הקדוש - חידוש בשמעתתא דכתובות שנמצא טמון בקרקעית גטו לודז' אחר המלחמה. כן רואים אור ראשון חידושים נפלאים מכתביו של בעל ה"אבני נזר" זיע"א, אשר גם הם שרדו בחסדי שמים את המלחמה וימי השמד.

לראשונה, מתפרסמים עשרות אמרי קודש עמוקים, מדברי תורתו של הרה"ק בעל "חסד לאברהם" זיע"א מראדומסק, בנו של בעל ה"תפארת שלמה" זיע"א. דברים שנאמרו בירח תשרי האחרון שלו עלי אדמות.

כן נחשפים אגרותיו של הגאון הנודע רבי יעקב שור אב"ד קיטוב, מתוך אסופת מכתבי תורה בכל מרחבי ימא דאורייתא. מכתבים שאותם שיגר לידידו הרב חנוך ערנטרוי, הרב דמינכען.

מוות מוחי וחבלי כביסה

האם סובר הרמב"ם שחצי שיעור האסור מן התורה הוא דווקא במאכלות אסורות, מקשה מרן הגרי"ש אלישיב בראשית מאמרו. האם באומר 'תנהו לעניים' זכו העניים בכסף מטעם צדקה, מבאר מרן כ"ק אדמו"ר מויזניץ בחידושי תורתו בדברי הרמב"ם והכסף משנה.

ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן מגדיר את החיוב לתת לעני ארבעה כוסות, ואחריו ממש שולח ידו בארוכ"ה הראשון לציון הגר"ע יוסף במערכה ערוכה בגדרי פרוזבול על ידי שליח. ושם נגה אורה של תשובתו של בעל 'שבט הלוי' הגר"ש וואזנר באגרת אל ידידו הגדול הגרי"ש אונגר זצ"ל אודות מעמיד בקיבה.

חשיבותו של הקובץ הזה שכולו הדר בטעם ובריח, היא גם בנושאי ההלכה המרתקים והאקטואליים העולים ובאים בו. כמו למשל דין נטילת איברים מחולה שמת מוות מוחי, שמיעת שופר אצל חירש המשתמש בשתל קוכלארי, סיכוך תחת חבלי כביסה, אגרתו של גאב"ד ערלוי להגרי"ש אלישיב בענין אכילה בעיו"כ, תשובתו של הגר"מ שטרנבוך בדין האכלת חולה אלצהיימר ביום כיפור, קטן ששיבר כלי בחנות, ודין היזק של מחשב המחובר לאינטרנט ומקבץ אגרות בענין קידוש שני ביום השבת.

הגר"ח קנייבסקי מבאר בשיעורו לעילוי נשמת אביו ה"קהלת יעקב" זצוק"ל את שיטת הרמב"ם במצות הטבת והדלקת הנרות והגרמ"י ליפקוביץ מפלפל בעניין חולין בעזרה, ואתו עמו נועד שיעורו של ראש ישיבת פוניבז' הגר"ג אדלשטיין בירחי כלה בעניין תחומין בכלים.

כ"ק אדמו"ר מצאנז כותב בנושא מתנות כהונה בטריפות ובדין עשה דוחה לא תעשה וכ"ק אדמו"ר מלעלוב נחית לשמעתתא דההוא גברא דאקדיש בשיראי.

שמחה של תורה

אכן בטלה כל מחיצה ונשר כל גדר והכל מתכנסים באותו בית מדרש של ח"י שנות נזר להגדיל תורה. ואין לנו שמחה גדולה מזאת כאשר יוצאים הכל במחול סביב אש התורה באחדות הלבבות.

שם מתבדרות שמועותיהם וחידושיהם של הגרב"ד פוברסקי מפוניבז' וכ"ק אדמו"ר מזוועהיל מיונאן סיטי. הגרנ"צ פינקל מ'מיר' והגר"מ בראנדסדארפער. הגרב"מ אזרחי מ'עטרת' והגרש"ב עהרנפלד ממאטרסדארף. הגר"א גורביץ מגייטסהעד והגר"מ וואלפסאהן מ'אמונת ישראל'. כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים והגר"ד כהן מ'חברון'. הגר"א אבא-שאול מ'אור לציון' והגרח"צ מייזליש מסאטמאר. יחד עם נובלות חכמה של רבנן דסלקין לעלמא עילאה כ"ק אדמו"ר מנדבורנא זצוק"ל וכ"ק אדמו"ר מסקולען זצוק"ל. שו"ת בעמקה של הלכה בין הגאון מטשעבין זצ"ל לבין יבלחט"א כ"ק אדמו"ר מסדיגורא. כ"ק האדמו"ר רבי רפאל אביחצירא ולהבחל"ח הגה"צ רבי יהודה זרחיה הלוי סגל זיע"א. הגר"ש רוזנברג והגרי"מ שטרן בשיעוריהם המאלפים בבית המדרש לאברכים מצוינים ד'נזר התורה'- ועוד רבים, גדולים ומאירים, אשר שלחו מפרי יבולם סולת מזוקקה לכבודה של ישיבת 'נזר התורה' ולכבוד ראש הישיבה הגר"נ רוטשטיין שליט"א.

אין ספק כי תלמידי חכמים מופלגים ואוהבי תורה האמיתיים יחבבו את הבושם הזה וישמחו בפקודי ה' משמחי הלב המאירים את העיניים ונותנים טעם לכל הממשמש בהם למצוא קנקן חדש מלא ישן.