קבוצת תלמידים אצל מרן פוסק-הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א

"מיום עומדי על דעתי, לא התחלתי מסכת מבלי לסיימה", העיד פוסק-הדור באוזני תלמידיו, "אבל ההבנה היא העיקר"

"לא העיקר לסיים מסכתות, העיקר להבין!"

קבוצת תלמידים ותיקים זכתה להדרכה לקבלת-התורה במעונו של מרן פוסק-הדור הגרי"ש אלישיב *  הם שאלוהו מה ראה לנכון להקדיש מזמנו היקר, ולצאת מביתו לאירוע לטובת ישיבת חברון, למרות המאמץ הפיזי הרב שהיה כרוך בכך: "התשובה בגופא השאלה. רציתי להראות בזה שבימים אלו שהמצב הכלכלי הוא קשה מנשוא, יש עניין למסור נפש למען החזקת תורה וקיומה" * על כתיבת ספרים בדורנו: "צריך להקפיד לצטט דברים בשם אומרם" * כמוצא שלל רב

חג מתן-תורה בצילו של המשבר הכלכלי הביא את גדול הדור, היושב ראשונה במלכות, להשמיע דברי שבח והלל ללומדי ומחזיקי התורה.

קבוצה מצומצמת של תלמידים ותיקים השומעים זה שנים את שיעורו היומי ב'תפארת בחורים', עלו למעונו של מרן פוסק-הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א. הם ביקשו לשמוע ממנו הדרכה ללימוד התורה ערב חג מתן-התורה. מרן השיבם: "יש עניין למסור נפש על החזקת תורה וקיומה, צריכים לעשות כל מה שיכולים להרבות תורה בישראל".

פוסק-הדור נשאל לא אחת על-ידי מקורביו מה ראה לנכון להקדיש מזמנו היקר, שעליו הוא שומר מכל משמר, ולצאת מביתו, באופן נדיר, לאירוע 'כנסת הבוגרים' של ישיבת חברון, שהתקיים בר"ח ניסן האחרון, למרות המאמץ הפיזי הרב שהיה כרוך בכך. "התשובה בגופא השאלה", השיב מרן. "רציתי להראות בזה שדווקא בימים אלו שהמצב הכלכלי הוא קשה מנשוא, יש עניין למסור נפש על החזקת תורה וקיומה. צריכים לעשות מה שיכולים להרבות תורה בישראל".

בנוסף, אמר, כי "הסיוע ללומדי התורה צריך לעמוד בראש סולם העדיפויות של מי שמבקש לעשות מצוות בממונו".

אחד הנוכחים, המכהן בראשות ישיבה חשובה בירושלים, שאל מה להורות לתלמידים ללמוד 'בין הסדרים' – האם לסיים את המסכת הנלמדת, או לחזור על דברים שכבר למדו. "אין חיוב לסיים מסכתות", השיב מרן בחריפות. "העיקר לדעת ולהבין מה שלומדים!".

"הרי יש עניין  לדעת את כל התורה", הקשה השואל.

"לחזור ולדעת היטב, זהו עצם ידיעת התורה", השיב מרן.

מאידך, הביע מרן את צערו על-כך שהרבה מהלומדים עוברים למסכת חדשה מבלי לסיים את המסכת הקודמת שנלמדה. "נכון שלפעמים יש אילוצים לכך, אבל אני, מיום עומדי על דעתי", העיד מרן על עצמו, "מעולם לא התחלתי מסכת מבלי לסיימה. אמנם, לפעמים זה 'לקח' כמה שנים, אבל צריך להבין ולסיים".

אחד התלמידים בחדר סיפר למרן, כי הוא מחבר ספר ובתוך דבריו מביא קושיות ותירוצים ששמע מחבריו. האם עליו לכתוב כל דבר בשם אומרו?

מרן השיב: "צריך לכתוב בשם אומרו. תחשוב אילו היה להיפך, שאחר היה כתוב דברים ששמע ממך, האם לא היה כואב לך שלא מזכירים אותם בשמם?"...

התלמיד הקשה: הרי יש גדולי תורה מדורות קודמים שמביאים דברים בשם "שמעתי מחכם אחד" ולא מציינים את שמו. "אדרבה, הקושיה היא עליהם", אמר מרן וסיכם: "אם זה דברים טובים, צריך לכתוב אותם בשם אומרם".

בשבועות האחרונים, נעדר מרן משיעורו כמה פעמים, מחמת חולשה ומכאובים. התלמידים איחלו לרבן של ישראל והתפללו, כי כשם שבמתן תורה התרפאו כל ישראל, כך גם עתה, יקוימו הדברים בו וימשיך להנהיג את הכלל מתוך בריאות איתנה לאורך ימים ושנים. שכן, אם לא די בכך כי אנו ניצבים בערב מתן תורה – במסגרת הלימוד הקבוע בשיעורו, הגיע פוסק-הדור בימים אלו לסוגית מתן תורה במסכת שבת.