נאומו של מרן הגאון ברוך מרדכי אזרחי שליט"א

מאות בני ישיבות התכנסו לשבת רוממות והתעלות שע"י ארגון בני הישיבות.

שיא הארוע נאומו של מרן הגאון  ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל.

כמסורת המתקיימת כבר שנים, מתכנסים מאות תלמידי ישיבות קטנות שעור ג' לשבת 'רוממות', הנערכת בשבת שלאחר חג הפסח על-ידי ארגון בני הישיבות - בישיבת 'גני הדר' בפתח תקווה.

כמדי שנה הגיעו גם השנה מאות תלמידי הישיבות הקטנות מסיימי שעור ג' לשבת רוממות, מזה כשמונה שנים שמפעיל ארגון בני הישיבות  שבת רוממות. בראשותו של הרב נתן צבי ירום,

בני הישיבות באו לימי רוממות והתעלות, בהשתתפותם של צוות מחנכים ידועים, הרב ישראל לנדא הרב טוביה פולק משגיח דישיבת עטרת ישראל לצעירים, הרב אברהם  ישעיהו   פרובר. הרב מרדכי סטפנסקי. הרב אריה אפשטיין, הרב נפתל זינגר. הרב יחיאל פולק    במשך השבת חוו הבחורים חוויה רוחנית עילאית במיוחד, קשה לתאר במילים מהי אותה רוממות האל בגרונם של בני הישיבות שמשתתפים בשבת זו, ראשי הישיבות הקטנות יוצאים מגדרם בהתפעלות עצומה מהשתתפותם של בני הישיבה, הגדיל להגדיר זאת אחד מראשי הישבות: אפשר לראות בחוש בחור שהיה בימי רוממות ומי שלא, הן בהנהגה, הן בלימוד, והן בתפילה,יוצאים משגרת החיים היום יומיים, ומסדרי לימוד רגילים, וחוווים גישמק עצום בלימוד, מדברים רק בלימוד ובדרכי עבודה ויראת שמים, בכל שנה מתקיימת השבת במקום אחר בינות עצים רמים ומדשאות רחבים יושבים בני הישיבות ושומעים את רבי השיח,ריח של טהרת הלב נישא באויר, ואפילו הציפורים מציצות שירי הלל ללבותם של בני הישיבה שבאו להנות ולחוות עוצמות של רוחניות, ימי הרוממות האילו מקבלים כל שנה חיזוק מכל גדולי ישראל,

התרגשות רבה אחזה בקרב בני הישיבות עם בואו של מרן הגאון  ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל. למרות חולשתו טרח ראש הישבה לבוא להקשות קושיא למדנית בפני בני הישבות בפתח דבריו נשא דברים בעקבות המצב הקשה השורר בארץ:

לא יכולתי, שלא להגיע לכאן, אני רוצה להסביר לכם לפני שאשאל אתכם קושיא אחת ושתיים, מה המשמעות המיוחדת של השבת הזאת, על רקע המצב בכללותו.

תבינו, אני יודע שהתקבצו ובאו לכאן טובי בני הישיבות לצעירים, עליכם לדעת שאתם חוד החנית, של מלחמת הנצחון, שאנחנו בעזהשי”ת הולכים כדי לנצח את מחשבת הרשע, אינני יכול להסביר להם [ראשי המדינה] מה אנחנו רוצים, הם מבינים, האם הוטרדה אי פעם מנוחתם בגלל קושיא של רבי עקיבא איגר?

האם הם יודעים מה זה לא לישון בלילה בגלל קושיא או סתירה ב’ראשון’ או בגמרא או ב’אחרון’, האם הם יודעים מה זה עמל התורה? לצערי הרב הם לא מבינים, לא מסוגלים להבין, אני מדבר אליכם, כי עליכם במיוחד וישירות מופנות הגזירות, אין דרכנו, אינני מדברים סרה באף אחד, אנחנו כן מדברים סרה במחשבת רשע, אינני יכול להסביר ליושבי חושך מה זה אור יום, אבל אני יכול להסביר לבחורים נאורים בעלי פנים מבריקות ומנצנצנות כמו שלכם, הקדושה ניבטת מבין עיניכם.

מה השי”ת רוצה מאיתנו, עמקות, עמל התורה, לומדות, געשמאקייט געשמאקייט, טעם, רוצים לסגור לנו את הברזים, לא יהיו תקציבים, אבל הם יתייבשו, הברזים יסגרו לנו ה’ ירחם, לא יהיו תקציבים, אבל הם צריכים לדעת, סכנת הייבוש, ל”ע סכנה שלהם, ואנחנו בראש זקוף ובגב זקוף, ויגבה לבו בדרכי ה’, אין שום ויגבה לבו, כל ויגבה לבו הוא תועבה, רוץ מבדרכי השם.

בחורי חמד, כולם מצויינים, הדמעות ניגרות מהעינים שלי, לראות אתכם!. ברע’ן, פייער, כל עוד קושיא, כל עוד הערה, כל עוד עמק הפשט, איננו מגרה ומאתגר את האיכפתיות שלך, מפני שאתה לא יודע להאריך מה זה תורה, אתה לא תופס שזהו רצונו יתברך, אמנם בטל כבוד התורה, מה זה כבוד התורה? הערכה לתורה, האסטרטגיה של דרך המלחמה, זה הגברת כבוד התורה, צריך טוב טוב לחדור אל עצם השאלה עד שהשאלה באמת קשה, ואז אחר כך צריכה להיות שבת של ריתחא דאורייתא, רבותי, כל אחי הצלחה, שבת שלום.

במילים אלה סיים את פרק החיזוק, לאחר מכן הניח את קושייתו כהרגלו מידי שנה, ושב לביתו, במהלך השבת נשאו ונתנו באותה קושיא מאות הבחורים, ובצאת השבת התיישבו כולם לכתוב את היישוב אשר עלה על ליבם במהלך השבת, אותם התשובות יובאו על שולחנו של ראש הישיבה הגרב”מ אזרחי. 

בני הישיבות התחלקו לקבוצות דיון, את הרב שיח מנהל איש החינוך מהצוות , בדיון מועלים הנושאים אותם בני הישיבות חווים במשך כל השנה, מעלים את נושא התפילה מדברים על החשיבות על הטעם המיוחד לדבר עם אבינו שבשמים על הזכות העצומה שיש לנו לשפוך שיח, הכל ברוחם של כל גדולי וענקי המוסר. בקבוצות רבי השיח, בחורים מתבטאים בנושא המוסר, בנושא החשיבות של היותם בני מלכים,כמו"כ מוחדר עמוק הנושא של גדלות האדם אותה הוריש לנו מרן הסבא מסלבודקא בימים אשר רוח ההשכלה קוננה בפי ההמון, וקרנו של בן התורה היתה מושפלת, כיום המלחמה היא מפני העולם החיצון המלא בהנאות חומריות וגשמיות, וכאן מתחזקת עוצמתו של בן הישיבה, כאן הוא מרים את רוחו וקרנו ומקבל חיזוק משמעותי על היותו בן של מלך הזוכה להסתופף בתיבת נח, כאן הוא מחזק לעצמו את הידיעה המקוננת במוחו, היכן הוא האושר הנצחי הגדול ביותר בהיותו שקוע בהויות אביי ורבא,

זוהי הרוממות המדוברת בכל רגע בשבת זו, כאן הוא חווה את ההנאה העצומה ואת מהות הויגבה לבו בדרכי ה', וממילא הוא מרגיש מהי יחודיותה של הישיבה הקדושה, שהיא המקור לכל ההנאות האמיתיות האילו

אחר שבני התורה מלאו את לבם ומוחם בשעות גדושות ועמוסות של חוויות רוחניות עילאיות, שמים פעמיהם אל בתיהם, כשהם טעונים במטענים יסודות הררי קודש. ומוכנים לקראת כניסתם בסוף זמן קיץ לעולמה של הישיבה הגדולה,