קביעותא - המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית

ביום חמישי כ"ב שבט ע"ד התחילו רבבות ישראל בלימוד סדר קדשים במסגרת המשנה היומית לאחר שסיימו סדר נזיקין אותו למדו מהשקעה מועטת של 2 משניות כל יום אך בעקביות -

 כמה מילים על הלימוד, על החשיבות שלו ועל פעילות הארגון.

את המשל הבא כולנו מכירים.

הנפח העני ישוב היה בקיתונו הצר ששימש גם כבית מגוריו, והלחים טלאים על גבי קדרות שכבר עברו עליהם שנות דור. בסיומו של יום נותרו בידו כמה פרוטות, שבקושי הספיקו ללחם ובצל.

לפתע נשמעו נקישות חזקות בדלת הבקתה, הנפח קינח את ידיו ומיהר לעבד הפתח, וכשזו נפתחה לרווחה ראה לנגד עיניו הנדהמות לא אחר מאשר שכנו המתגורר בבית שלידו, אך בעוד אצל הנפח בקתה עלובה מוגדרת כבית, השכן מתגורר בדירה נאה ורחבת ידיים, אולם זה זמן רב שאותו שכן צעיר לטש עיניים לבקתה עלובה זו ברצותו לספחה לדירתו.

כעת בפיו הצעה מפתיעה ומפתה "שכני היקר, אני רואה את מצוקתך היומיומית, ידיך צרובות מעמל מפרך, גבך כפוף ועיניך בוערות, ולמרות זאת בסופו של יום הרווח מועט ביותר. באתי להציע לך עסקה שלא תוכל לסרב לה. ברצוני לרכוש לעצמי מקום בביתך בגודל של מסמר". הנפח מתבונן בו בעינים שואלות "כלומר". השכן: "פשוט מאוד, אני משלם לך 100 רובל, תמורת זאת אני תוקע בביתך על הקיר מסמר, והוא שלי. ביכולתי להשתמש בו ככל שאחפוץ". וכבר הושיט לעבר הנפח שטר מגוהץ של מאה רובל. הנפח מישש את השטר בהשתאות והסכים על אתר.

השכן נכנס בצעדים נמרצים, הוציא מחיקו קורנס ומסמר, תקע את המסמר בקיר, ויצא מהבקתה.

ויהי בחצי הלילה. הנפח שרוע על מיטתו, מאת הרובלים צרורים היטב מתחת לרשאו, ולפתע נקישות רמות בדלת, עודו מתלבט אם זה בחלום או בהקיץ, והנקישות נהפכות למהלומות, עד שמוחו מצטלל והוא אץ לפתוח את הדלת, ומי בפתח אם לא השכן החביב. "באתי לתלות את מעילי על המסמר".

"עכשיו?! באמצע הלילה?!", תמה הנפח.

"המסמר הוא רכושי. קניתיו בכסף מלא, הלא כן?!"

נגד טענה נאלם הנפח דום והוא נאלץ להסכים לכניסתו של השכן שלוותה בקולות רמים עד שכל בני הבית התעוררו משנתם.

עם שחר, עוד טרם הספיקו קורי השינה לסור מעיניו של הנפח, נשמעות הנקישות שוב. אם עוד היה לו ספק בזהות הנוקש, נהפכו הנקישות למהלומות ובעיטות, עד שהדלת כמעט נפרצה מאליה, השכן: "באתי ליטול את מעילי".

הנפח התחיל להבין לאיזו צרה הכניס את עצמו, וכבר ביקש להתחרט על העסקה, אולם השכן שלל את הדבר בהחלטיות "עסקה זו עסקה".

למן אותו יום נהפכו חייו של הנפח ומשפחתו לגיהינום. השכן יצא ונכנס לביתם בכל שעה שחפץ, יום ולילה היו חייבים לעמוד הכן לגחמותיו, עד שנפשם נקעה מכך. החייט כבר הספיק להתחרט אלף פעמים על העסקה שעשה ברגע של פזיזות, אולם את הנעשה אין להשיב.

כעבור שבוע בלבד מהעסקה, נקש השכן בדלת הבקתה, והפעם היו הנקישות עדינות ורגועות, הנפח מיהר לפתוח, והשכן בחיוך נוטף דבש ונופת צופים ביקש להיכנס ולתלות דבר מה על מסמרו, הוא נכנס מעדנות ובידו שק מדיף ריח מצחין של נבלת עגל שמת הבוקר בעדרו. עודו תולה את השק על המסמר, והריח הנורא מכה בנחיריו של הנפח. הוא ניסה הנפח לפתוח את פיו במחאה, אולם השכן הרעים עליו בקולו ואמר "עיסקה זו עיסקה".

הנפח לא המתין יותר דקה, בין כך חייו כאן כבר אינם חיים. הוא נטל את חפציו ובני משפחתו ונס על נפשו. לרגע זה חיכה השכן. עוד באותו יום החליף את מנעול הבית... מעתה הוא הינו בעל הבית.

המשל ידוע וגם הנמשל.

אולם באנו לתת לו זוית ראיה חדשה.

מידה טובה מרובה. אם מסמר אחד יכול להשליך אדם מביתו.

כך גם מסמר אחד של קביעות יכול לשנות את כל סדר היום שלנו.

הבה נתקע בסדר היום שלנו מסמר אחד קבוע. 2 משניות ליום. אבל קבוע. שלא יזוז ולא ינוד. בקביעות חזקה. ובכך ניתן ליצר הטוב שליטה על כל חיינו.

זו כוחה של קביעות.

*

בימים אלו מתחילים המוני בית ישראל את לימוד "סדר קדשים" שבששה סדרי משנה לפי סדר "המשנה היומית", ובכך יוסיפו לעצמם נדבך נוסף של קדושה ורוממות.

על לומדי "המשנה היומית" נמנים המוני אנשים מכל שכבות הציבור למן תלמידי חכמים מופלגים ועד לפשוטי עם, למן ראשי ישיבות ויושבי על מדין ועד לעמלי כפיים, כולם מוצאים להם מקום בלימוד משניות, כך שתמצאו אנשים שאין חזותם מעידה עליהם כלום אולם הם כבר סיימו שלושה וארבעה פעמים ששה סדרי משנה. וזאת במאמץ לא גדול, אלא בעקביות ונחישות. שתי משניות ועוד שתי משניות, יום אחר יום, חודש רודף חודש, והנה מסתיים לו סדר זרעים, מועד... עד סיום כל ששה סדרי משנה וחוזר חלילה.

מחולל הרעיון הוא הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל אשר בשנים שלאחר המלחמה שכילתה מליונים מעם ישראל, ורבים מן הנותרים לפליטה עלו לארץ הקודש שבורים ורצוצים, ללא משפחתם הענפה אשר עלתה על המוקד, ראה הרב שטנצל את הצורך האדיר להקים מסגרת לימוד לתורתנו הקדושה. ברכת גדולי ישראל בראשם מרן האמרי אמת והחזון איש זצ"ל ליוותה אותו על כל צעד ושעל, עד מהרה תפס הרעיון תאוצה והמוני יהודים הצטרפו אליו, כאשר במקביל הוקמו במקומות רבים שיעורים ב"משנה היומית".

סיום "ששה סדרי משנה" הראשון נחוג בעיר תל אביב ברוב עם הדרת מלך בהשתתפות קהל רב בראשם גדולי ומאורי הדור. מאז ועד עתה זכו רבים להיות נמנים על לומדי "המשנה היומית" ולסיים במסגרתה כמה וכמה פעמים את "ששה סדרי משנה".

גדולי ישראל עודדו במיוחד את הקמת השיעורים ב"משנה היומית" בהטעימם גודל מעלת "לימוד תורה דרבים", ואכן במקומות רבים ברחבי הארץ קיימים שיעורים מיוחדים ללימוד "המשנה היומית", אם בנפרד ואם בתוספת לשיעור בגמרא וכדו', אולם ברור כי גם מי שנבצר ממנו להשתתף בשיעורים, ולומד לעצמו לפי סדר "המשנה היומית" נכנס לכלל של תורה ברבים, משום שמצטרף הוא לסדר לימוד שהמונים הולכים לאורו.

עתה עם תחילת לימוד סדר קדשים ניכרת תכונה רבה, והמונים הם המצטרפים לסדר הלימוד, כי מלבד עצם המעלה בלימוד משניות, ישנה מעלה מיוחדת בלימוד סדר קדשים, וזאת מכמה זוויות.

מעיון בספרים הק' נמצינו למדים כי גם לאחר חיבור הגמרא, ואפילו בימינו לאחר שארון הספרים גדוש בספרי הלכה ושמעתתא כמעט על כל סימן בשו"ע, עדיין לימוד המשניות תופס מקום רב בחשיבותו ולאו דווקא לילדי הת"תים, וכבר כותב המשנה ברורה (סימן א') "ושיעור משניות קודם לכל דבר". וזאת בגין המעלות הרבות שישנן בלימוד המשניות לכשעצמו וכפי שמובא בשם האריז"ל כי לימוד המשניות מועיל לטהרת הנשמה ולהארתה, והרמז "משנה" אותיות "נשמה".

עניני קדשים הינם נושאים מורכבים ולעיתים קשים, ובפרט כאשר בעוונותינו הרבים עדיין בית המקדש אינו קיים. והנושאים אינם "למעשה" כך שהם רחוקים מאוד מהמציאות היומיומית. לא אחת כאשר לומדי גמרא נתקלים בסוגיות שבעניני קדשים הם מוצאים את עצמם בבעיה לא קלה לשלוט בכל המושגים המורכבים הללו. לימוד משניות נותן מענה לכך. משום שבמשניות אצור חומר רב וידע מקיף בתמצית ובקיצור. בפרט לאחר שזכינו לפירוש המשניות החל מפירוש רע"ב הנדפס בצידו של כל ספר משניות, אשר כפי שהועד עליו חיבר את חיבורו בעיקר לפי שיטתו של הרמב"ם בפירוש המשניות, ועד לביאור המיוחד של "התפארת ישראל" ושאר המפרשים. ואף בדורינו ממש אנו זוכים אנו להוצאתם לאור של ספרי משניות מבוארים כביאור "קהתי", "סייעתא דשמיא", ילקוט ביאורים", "ותלמודו בידו" ועוד ועוד. אשר כולם מטרה אחת לנגד עיניהם, להקל על הלומד את תפיסת המושגים החדשה לו כך שבהגיע סוגיא כזו לסדר לימוד הגמ', נתפסים הדברים בקלות ובבהירות.

לא מכבר שמענו ממג"ש נודע כי כאשר עסקו בסדר "הדף היומי" במסכת עירובין שם אל ליבו כי אחד משומעי השיעור שולט היטב במושגי המסכת, דבר שלא התאים לו... לפליאתו של המג"ש הגיב הלומד כי זמן קצר קודם סיים את לימוד משניות עירובין בסדר "המשנה היומית" בהקדישו מידי יום זמן להבנת דברי המשנה עד לעומקם של דברים, כך רכש לעצמו ידיעות מקיפות בענינם אלו.

פן נוסף בלימוד "סדר קדשים" הוא סגולותיו הרבות של סדר זה דווקא, כגון מה שמובא בספר שם משמואל (פר' מקץ) בשם הרה"ק רמ"מ מקוצק כי לימוד סדר קדשים הוא סגולה לטהרת המחשבה. כך גם ידוע כי מרן החפץ חיים זצ"ל הפליג מאוד בגודל מעלת לימוד עניני קדשים, אשר סגולתם רבה להחשת הגאולה, ולקירוב בנין בית המקדש במהרה בימינו.

מרן החפץ חיים זצ"ל מציין את מאמר חז"ל "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת", כך שבימינו אנו ניתן לזכות לכפרת עוונות מכח לימוד לבד בתוך הדברים ממליץ מרן החפץ חיים לייסד שיעורים בגמרא ובמשניות בעניני קדשים בכדי שכל העם יעסוק בענינים אלו ויוסיפו נדבכים וזכיות רבות בקירוב הגאולה.

ארגון המשנה היומית שם לו למטרה לעודד לחזק את לימוד המשניות אצל כל יהודי ויהודי, על ידי פעילויות שונות ומגוונות. החל מהוצאתו לאור של לוח לימוד שנתי והפצתו בעשרות אלפי עותקים בתחילת כל שנה, ובמשך השנה לכל המעוניין על ידי פניה למשרדי הארגון. וכן סייע בהקמת שיעור והפקת חומר זה ועלוני חיזוק כך גם תכניות המבחנים, אשר נותנים משנה מרץ לשינון המשניות וידיעתן, על ידי מבחנים מידי חודש ועריכת הגרלות נושאי מלגות למצטיינים פרטים על כך במשרדי הארגון.

עם ההתפתחות הטכנולוגית לא נגרע גם לימודי המשנה, כאשר ניתן לשמוע שיעורי המשנה היומית הן בשפת העברית והן בשפת האידיש 'בקול הדף' למשך כעשרים דקות ורבים הם הנהנים מכך בעת נסיעתם או בעת הליכה קצרה, לשמוע את המשנה היומית.

מכאן תצא ברכה לכל הלומדים, המסיימים והמתחילים כי זכות לימוד המשניות תעמוד להם להתברך בשפע ברכה והצלחה ונזכה כולנו יחד לבנין בית המקדש וביאת המשיח בב"א.