לראשונה - אפשר לקיים מצות שמיטה כהלכתה!!
לכל אחד מאיתנו פינה חמה בלב למצות השמיטה. המראה של החקלאי חבוש כובע רחב תיתורה הפותח לרווחה את שערי שדהו, תולה שלט גדול בו מופיעה המילה "הפקר" על השער ושובת ממלאכתו כל השנה, מתלווה לנו להשלמת התמונה... כל יהודי יחוש עלבון באם נטיח בו שאינו מקיים "שביעית" - הרי הוא מקפיד על קלה כחמורה!! כולנו נמנעים מאיסורי שביעית, ונזהרים בקדושת פירות שביעית, אולם רק בודדים הם אלו הזוכים לקיים מצוות עשה "והשביעית תשמטנה ונטשתה" בפועל ממש, מצווה שעל קיומה הובטחנו ע"י התוה"ק בברכה המיוחדת של "וצויתי את ברכתי לכם" – רק אלו שיש ברשותם קרקע חקלאית משלהם...
עד היום, כדי להחזיק בבעלות קרקע חקלאית ולקיים את המצוה, היה צורך בהוצאת ממון רב ובטורח גדול. היו אמנם מחבבי מצוות מעטים שזכו, טרחו והוציאו ממון רב כדי לרכוש קרקע חקלאית פרטית, לבצע בה את כל הנדרש מבחינה חוקית והלכתית שאכן היא תעבור לרשותם, לעבד אותה בשנה שישית, ולהפקירה בשביעית.
בשנת השמיטה הקודמת נפל דבר, כאשר שני אברכים שלמדו היטב את הלכות השביעית, הגיעו לתובנה כי אכן מעטים עד מאד הם אלו הזוכים לקיים את מצות השמיטה. עם התובנה המרעישה הזו נכנסו האברכים אל רבה של מערב בני ברק הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א דומ"ץ בבית דינו של מרן פוסק הדור הגר"ש הלוי ואזנר שליט"א. משהתברר שאכן כך הדבר ועל פי ההלכה כמעט ואין בנמצא מקיימי "שמיטה" כהלכתה, החליטו השניים מתוך יוזמה ומעוף לקחת את הנושא לידיים ולדאוג שבמחיר סביר ובמינימום טרחה יוכל כל יהודי לקיים את מצות השמיטה כחקלאי של ממש!!
בביתו של הגרש"א שטרן שליט"א ובהכוונתו המלאה, קרם הפרוייקט עור וגידים, וגובש המתווה ההלכתי והמשפטי המאפשר להפוך את הרעיון למציאות. הגרש"א שטרן שליט"א עלה לביתם של גדולי ישראל הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל ויבלחט"א הגר"ש הלוי ואזנר שליט"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א, הציג בפניהם את המתווה וקיבל את הסכמתם ברכתם ותמיכתם. או אז נתן הגרש"א את הסכמתו ללוות את המיזם ולפקח על ביצוע קפדני של כל פרטי ההלכה. כפי שמעיד על כך ב"כתב הכשר" שכל המצטרף מקיים ללא כל פקפוק מצוות עשה "והשביעית תשמטנה ונטשתה".
כך, נסללה הדרך על ידי השניים לזכות את כלל ישראל, אברכים, בעלי בתים ואנשי מעשה לקיים לראשונה בחייהם את מצוות 'והשביעית תשמטנה ונטשתה' בהידור רב, על ידי רכישת יחידת קרקע חקלאית פרטית.
דרך ארוכה עשו השניים, שכן התברר שדרישות ההלכה לקיום מצוות שמיטה הינן רבות. הדרישה המרכזית הייתה בעלות פרטית על קרקע הרשומה ברשויות (טאבו). 'פטנטים וקיצורי דרך' כשכירות, או קנין ללא תוקף חוקי ואפילו חכירת קרקע ממנהל מקרקעי ישראל - אינם תופסים כאן. כמו כן נוצר צורך לברר את הזוויות המשפטיות לעומקן, וגדולי המשפטנים בתחומי המקרקעין נדרשו לחוות את דעתם לפני הגרש"א שטרן שליט"א.
גדולי ישראל זצוק"ל ושיבדלחט"א אליהם נכנסו השניים לספר להם על היוזמה והציגו בפניהם את המסלול ההלכתי והמשפטי ואת כתב ההכשר, יצאו מגדרם מהתפעלות, והתבטאו בביטויים נדירים על גודל הרעיון ועל כך שלראשונה מתאפשר לאלפים ורבבות לקיים מצוות שמיטה בהידור רב ולזכות בברכות האמורות בתורה על שומרי שביעית.
השמועה על האפשרות לקיום מצוות שמיטה עברה במהירות מפה לאוזן והגיעה אף מעבר לים. המיזם התקבל בקרב ציבור מחבבי המצוות בארץ ובחו"ל בהתלהבות רבה, והפניות להצטרפות היו מעל ומעבר לצפיות, מה שהצריך עבודת מטה מסביב לשעון עד ערב ראש השנה ועד בכלל.
במקביל, החלה התארגנות בקרב קהילות גדולות להצטרפות מאורגנת ולרכישת עוד ועוד חלקים ממטע המשמשים שנרכש ליד המושבה זכרון יעקב, כדי לזכות במצווה הגדולה והנדירה. חיבה יתירה לנושא נודעה בקרב קהילת חסידי בעלזא שכן הצדיק הקדוש רשכבה"ג רבי אהרן מבעלזא זיע"א היה חרד ודואג לקיום מצוות השמיטה באופן אישי, ולשם כך רכש במיוחד קרקע שעובדה בשישית, והפקירה בשביעית.
עם התקרב שנת השבע דהשתא, מאפשרת האגודה שוב לכלל ישראל מחבבי המצוות להימנות על גיבורי כח עושי דברו, ברכישת יחידת קרקע חקלאית פרטית, כאשר ההצטרפות לאגודה הינה קלה וידידותית, והאגודה פועלת בשליחות המצטרף לעשות עבורו את כל הנדרש והוא יזכה לקיים את המצוה כהלכתה.
