ספר חדש! השמיטה במחיצת גדולי הדורות

השמיטה במחיצת גדולי הדורות

שמחה רבה והתרגשות בקרב שוחרי התורה עם צאת לאור הספר החשוב. השמיטה במחיצת גדולי הדורות. הכולל מאות  מאמרים רעיונות ביאורים ופירושים בדבר מצות השמיטה. ספר זה יוצא  לאור ע"י מכון משנת החפץ חיים בראשות הרב נתן צבי ירום. יצירה מפוארת מבית מכון משנת החפץ חיים ספרי המכון: התפילה במחיצת החפץ חיים. השבת במחיצת החפץ חיים והימים הנוראים במחיצת החפץ חיים. קנו להם שם כבוד  בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות הקדושות.

במשך זמן רב עמל המחבר ללקט מתורתם של גדולי הדורות בענייני שמיטה. דבר שעד היום לא נראה כמותו מבחינת ההיקף והסגנון.

בהקדמת המחבר הוא כותב: הורתו של ספר זה תחילתו בטרם סיומה של שנת השמיטה דאשתקד [תשס"ח], עת בקשתי בחנויות ספרי הקודש, ליקוט אמרי בינה וחכמה על עניני השמיטה, בכדי שאוכל לטעום בקצה המטה מעט מיערת הדבש של מצוה זו, ולהטעים אף לילדי. אך כשנוכחתי, כי כמעט ואין בנמצא דבר שכזה, שינסתי מותני, להוציא את רעיוני זה מן הכח אל הפועל. ובס"ד בפרוס שנת השמיטה הנוכחית, זכיתי לברך על המוגמר, ולהגיש בפני הלומדים ספר נאה זה, למען יוכלו גם הם לחוש מעט את הטעם הנ"ל.

חוד החנית במצות השמיטה, הוא ביסוס האמונה והבטחון בה' יתברך בלי שום פשרות, אדם המגיע לדרגה שהוא מפקיר את נכסיו, מפקיר את עצמו, ומשליך על ה' יהבו, הוא ספר מוסר מהלך על מידת האמונה והבטחון אליו יכול האיש הישראלי להגיע. והנה ידוע המעשה הנורא באלשיך הקדוש, שבדרשתו בפני תלמידיו הקדושים על ענין השמיטה, חיזק את מדת הבטחון בה', באמרו, כי מי ששם מבטחו בה' לגמרי אינו צריך לדאוג לכלום, וכל כמה שהאדם בוטח יותר בה', כך הוא צריך לעשות פחות. אחד משומעי לקחו היה יהודי תמים שהיה חוטב עצים ומוכרם, ובקושי היה מפרנס את בני ביתו, ומששמע את דברי האלשיך אמר לאשתו, 'מחר אפסיק לעבוד, ואלך ללמוד בבית המדרש, והקב"ה ישלח לנו כדי פרנסתנו'. וכאשר אמר כך עשה, למחרת הלך לבית המדרש לעסוק בתורה, ולא יצא כלל לעבודתו.

סוסו של חוטב העצים שהורגל שכל יום בעליו מנהגו ליער, המתין לאדונו, וכיון שראה כי בעליו מתאחר, החל ללכת לבדו אל היער בדרך אשר בו הורגל. בה בעת, עבר שם נכרי אחד, וחפר ומצא אוצר גדול של אבנים טובות ומרגליות. עודו תר אחרי אפשרות לשאת את משאו, וישא עיניו וירא, והנה עגלה רתומה לסוס לפניו. מיד העלה את האוצר על גבי העגלה, והחל לנהגה בדרך לביתו. אולם בדרך נפל ענף עץ עבות על ראשו של הנרי, והרגו. הסוס, שנותר שוב ללא מנהיג, ורגיל היה לשוב לבית בעליו לפנות ערב, חזר כדרכו לבית בעליו. בני הבית שכמעט והתייאשו מן הסוס, הופתעו לגלות בתוך העגלה את האוצר. בשמחתם כי רבה החליטו לערוך סעודת הודיה לה' ית' על הטוב אשר גמלם. כאשר היהודי שב לעת ערב מבית המדרש ושמע מבני ביתו את אשר אירע, וראה את הסעודה הגדולה שהכינו בני ביתו, שמח שמחה גדולה. ומיד רץ לבית המדרש לספר הדברים לאלשיך הק' ולבני חבורתו.

באותה שעה חלשה דעתם של תלמידי האלשיך, במה נגרע חלקם שהם לא זכו למופתים כאלו. השיב להם האלשיך: היהודי הזה שם באמת מבטחו בה', ולכן זכה למה שזכה. אבל אתם אינכם מאמינים באמת, כי כדי שהקב"ה יעשה לכם נס שהוא מחוץ לטבע, צריך אמונה ובטחון אמיתית בהשם, ע"כ.

אמונה ובטחון חזקים שכאלו נוכל להשריש בעצמנו ע"י למודה וקיומה של מצות השמיטה, וכפי שיראו המעיינים בשער הסיפורים עד כמה זכו אנשים פשוטים לראות בחוש את ניסיו והשגחתו הפרטית של הקב"ה בעיניהם.

פנינו לראש המכון הרב נתן צבי ירום להבין מהי השמיטה במחיצת גדולי הדורות?

תשובה: שנת השמיטה קרבה ובאה, ועומדים אנו ממש בפתחה. לרבים מאיתנו אשר אין להם נחלה וקרקע בארץ. אינם חשים למעשה את מצות השמיטה. כמובן חוץ מהנהגות השמיטה במטבח ובדיני פירות ושמיטת כספים. ספרים רבים יצאו על שמיטה. והנה דא עקא שכמעט כולם ממש הם בדבר ההלכות או בביאורי משניות מסכת שביעית. דברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא סודרו עד היום לכדי קובץ בליקוט עצום של כמאתיים מגדולי הדורות על עניני השמיטה.

 שאלה: מהיכן דליתם את הליקוט העצום?

תשובה: במשך זמן רב חפשנו במאות ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים. שכתבו בשלל מקומות על עניני שמיטה. ממפרשי התורה על פסוקי השמיטה וכן ממפרשי הש"ס וחידושיו בסוגיות השמיטה. כאמור מלאכה שלקחה זמן רב הן בליקוט והן בסידורו בכיח' פרקים מעניני שמיטה.

כדרכנו בשאר הספרים שזכינו עד הלום להביא לדפוס. השתדלנו שלא לסטות כלל ועיקר מדבריהם של רבותינו גדולי הדורות. ובכך מובאים מאות מאמרים כלשונם ממש.

בימים האחרונים נכנסנו בקודש פנימה לרבינו הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א. כידוע רבינו מעורר בתקופה האחרונה רבות בלימוד עניני שביעית ושמיטה. הספר היה למראה עיניו ושמח מאוד. כאשר בקשנו ברכה להצלחה. הצביע רבינו על מספר פירות המונחים לפניו בגודל שאיננו טבעי ואמר: אתה רואה הנה וציויתי את ברכתי. שכניהם של מגדלי הפירות הללו לא זכו ליבול שכזה, אם כך ודאי שעבודה זו על עניני שביעית בכלל וציויתי את ברכתי. וברכנו להצלחה.

הנה כמה טעימות מהספר

שמיטה - כנגד מה שגדל בשבתות

בחר הקב"ה בשביעית, הזהיר על השמיטה שהיא כמו שבת. יובל כנגד שבועות, מה יובל מנה מ"ט ושנת היובל קודש, כך שבועות מנה מ"ט יום ויום נ' קודש. וטעם זה לפי שיום אחד בשבת אחד שנה. רצה הקב"ה שלא ייהנו ממה שגדל בשבתות ובימים טובים, וציוה שמיטה בשנת ז', שהיא שס"ה ימים, כך יש שבתות וימים טובים בז' שנים.

הרוקח (הו"ד בהר המור שביעית)

ע"י השמיטה מתגלית הנהגת ה' בעולם

" ושבתה הארץ שבת לה' ". כמו שנאמר בשבת בראשית. וכמו 'שבת סהדותא איקרי', שהוא עדות בני ישראל על שברא עולמו בששה ונח בשביעי, כן שמיטה עדות. ואיתא במדרש (ויק"ר פ"א, א) "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו" (תהלים קג, כ), בשומרי שביעית הכתוב מדבר דכתיב (דברים טו, ב) "וזה דבר השמיטה". פירוש, שע"י בני ישראל מתגלה מלכות שמים והנהגה עליונה, כי 'דבר' הוא הנהגה, כמו (תהלים מז, ד) "ידבר עמים". והנה כתיב (שיר השירים ב, ג) "כתפוח בעצי היער", ודרשו חז"ל (שיה"ר פ"ב, י) מה תפוח אין לו צל, לכן ברחו כולם מלקבל התורה כו'. פירוש שאין הנהגה עליונה נגלה בעולם שהכל מתלבש תוך הטבע.

שפת אמת, בהר

  הבוטח בה' זמנו פנוי ללימוד

אפשר במה שכתב הרב כלי יקר דטעם השמיטה להחזיק האמונה כי הכל שלו יתברך והוא מושל בכל, ומזה ישכיל אנוש שלא יתעסק יום ולילה בסחורה ויניח התורה, דכשיש אמונה בו יתברך יש בטחון, ובהבטחה ימצא שמחת גוף נפש, וקורא בתורה ואינו מטריד עצמו כל כך בסחורה. וזהו שנאמר "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", כלומר בעבור הנאמר בהר סיני היא התורה, אמירה לגבוה כי עתה יכנסו לארץ יטרדו טרדי"ן עלי אדמה ואדם בהול על הארץ ועל הפירות נחלת שדה וכרם, ויאמר נא ישראל גם לי לבב לקרות ולשנות, אבל מה אעשה וכל עמל אדם לפיהו, והצאצאים והצפיעות לפיהן ישיב אוכל למו, לכן עתה צוה אותם על השמיטה, להודיע ולפרסם האמונה והבטחון. וכשהני תרין דאינון חד יקבע בלבם, ימצאו מקום וזמן ללמוד.

פני דוד (חיד"א) בהר

אדם נהנה יותר מיגיע כפו

בודאי יכול הוא ית''ש לברך ספיחי שביעית והפירות אחר הביעור, ואין מעצור לה'. אך אין נחת לאדם אלא במה שעמל בו ונהנה מיגיע כפו, והיינו "כי תאמרו מה נאכל", פירוש מה נחת יש באכילת שנה שביעית אשר לא נזרע ולא נאסוף תבואתינו ונאכל בלי עמל ויגיעה, על כן "וצויתי ברכתי בשנה ששית", אשר עמלתם ויגעתם בו, כדכתיב (קהלת ה, יא) "מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל".

חתם סופר על התורה, בהר

הברכה היא רק בא"י ורק ליהודים

"וצויתי את ברכתי לכם". לכם ולא לאחרים, שהברכה תהיה רק בארצכם ולא בשאר הארצות כדי שלא יאמרו אך מקרה הוא זה. אבל מכיון שהברכה של השנה הששית תהיה רק "לכם", תדעו לשמור את השביעית. עוד אפשר לומר, ש"לכם" בא להוציא את הנכרים הגרים בארץ ישראל ועובדים את שדותיהם בשביעית.

אזנים לתורה, בהר

ברכת המערכת שכה יוסיף חיילים לתורה ויזכה להמשיך מעינותיו חוצה.

לעוד טעימות מהספר לחץ כאן