ברכת החמה או ברכת האילנות

14/02/2009

בד' ניסן תשמ"א, כתב רבי חיים קניבסקי בהתרגשות: "בירכנו היום ברכת החמה פעם שנייה".

זו הייתה הברכה האחרונה אותה זכה הגר"ח לברך בצוותא עם אביו, מרן הסטייפלער זצ"ל. מאוחר יותר חשף הרה"ג ר' משה-מרדכי שולזינגר מבני-ברק, כי באותו מעמד עורר האב שאלה הלכתית מרתקת באוזני בנו: מפאת חולשתו, לא יצא מביתו מתחילת חודש ניסן, וטרם בירך 'ברכת האילנות'. ושאל: איזו מהברכות יש להקדים, בהתאם לכלל הידוע 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם' – את ברכת החמה או את ברכת האילנות?

מצד אחד, ברכת האילנות תדירה יותר, כיוון שברכת החמה נאמרת אחת ל-28 שנה, בעוד ברכת האילנות נאמרת מדי שנה; ומצד שני, נוסח ברכת החמה, 'עושה מעשה בראשית', נאמר כמה פעמים מדי שנה בראיית ברקים וכו'.

הכרעתו הסופית של הסטייפלער לא ברורה, אך די בסיפור הזה כדי ללמדנו מוסר-השכל שלמרות חולשתו וזקנותו, מוחו של הסטייפלער 'עבד' שעות נוספות בעת שביקש לרדת לעומקה של הלכה.

מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית