"וזכיתי שנתגלתה השמש לאותו רגע"

14/02/2009

אחד הנושאים ההלכתיים המרכזיים הנידונים בנושא ברכת החמה, הוא בשעה שזו מכוסה בעננים.  ברשומותיהם על ברכת החמה, הביעו גדולי ישראל בכל הדורות את המתח הרב בו היו שרויים בטרם הברכה שמא תהיה מכוסה, את התרגשותם לאחר-מכן על-כך שזכו לברך ולראות את החמה ואת ערגתם ותפילתם לזכות בברכה שוב בשנים הבאות.

במקרה שעננים מכסים אותה, ישנם פוסקים המצדדים לברך, ישנם פוסקים המצדדים להמתין ואף לא לברך כלל.

הטפסר מו"ה וואלף טעבן מביא ב'פעמי יעקב' נס גלוי שהתרחש בעיירה פרשבורג, כאשר בימים שקדמו לברכת החמה, השמש הייתה מכוסה, וכן בימים שלאחריה. אולם ביום ברכת החמה, למשך שעות אחדות, הפלא ופלא, החמה נתגלתה לעיני כל לשעת הברכה וחיש שבה למקום מחבואה.

וכך כותב: "תיכתב זאת לדור אחרון איך שביום ד' כ"ו בניסן תקמ"ה, היה קידוש החמה, והיה שלג וקרח גדול מונח על הארץ. וכמה ימים מקודם היו ימים מעוננים אשר לא נראתה השמש בצהריים והיה ספיקא דדינא. אם לא תיראה החמה ביום ההוא, אם מקדשים אותה אם לאו.

"ואב"ד קהילתנו פרעשבורג, מו"ה מאיר בארבי, פסק, שאם לא יזרח השמש ביום ההוא – אין מקדשין!

"היה מתח גדול, אך אף-על-פי-כן נכרז בבית-הכנסת ביום ג' שלפניו, שלמחר ישכימו כל הקהל בבית הכנסת הגדול בשעה ה' ויתפללו שמה ואחר-כך יקדשו החמה במקהלות וברוב עם הדרת מלך. ולא יקדשו אגודות-אגודות, אלא ימתינו כל המניינים עד יציאת עם מבית-הכנסת הגדול.

"וזרחה השמש בבוקר בשעה ה'. ואחר תפילת שחרית, קידשנו את השמש בקהל רב ביום ההוא. בשעה י' כבר שקעה החמה ולא נראתה עוד ביום ההוא וכמה ימים שלאחריו מחמת ריבוי השלגים. וכתבתי זאת למשמרת".

גם ב'שולחן הטהור', מעיד האדמו"ר מקאמרנא בהתרגשות: "בשנת תקע"ג, ילד קטן הייתי, וחלש הייתי ובירכתי בבוקר ביחידות כי לא יכולתי לילך לבית הכנסת. ובשנת תר"א, שחל ביום שני של פסח, כיסו העננים את החמה והמתינו עד חצות. ואני בירכתי ביחידות בזמנה. וזכיתי שנתגלתה השמש לאותו רגע שבירכתי. וזיכני ה' לשנת תרכ"ט, ואברך בשיר ובקול תודה וזמרה בנבל ובכינור".

מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית