היסוד לברכת החמה וחישוב תקופתה

השנה למנין החמה
"שנה" הוא מלשון "שונה" חוזר,0.0 הכוונה רק לשנת חמה, זהו פרק זמן שבו השמש משלימה סיבובה בגלגל י"ב המזלות,1 וחוזרת למקום קביעותה הראשון. למהלך השמש אין דבר מסוים הקשור לחודשים.
יהי מאורות ברקיע השמים וכו' והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים.0 רש"י מפרש: "שנים", לסוף שס"ה ימים יגמרו מלאכתן בי"ב מזלות המשרתים אותם והיא שנה.

שנת חמה
א. סך הימים בשנת חמה הוא שס"ה יום ורבע יום2 [שהוא 6 שעות], כפרק הזמן שהחמה משלימה את סיבובה וחוזרת למקום קביעותה הראשון בגלגל המזלות.
י"א3 שהחמה היא המקיפה את כדור הארץ, וי"א1.3 שכדור הארץ הוא המקיף את השמש.

חדשי חמה
ב.חדשי חמה - המחשבים חילקו את שנת חמה שהיא שס"ה ימים ל12-, ולכל חלק קראו "חודש",2.3 אבל מ"חוקי הבריאה" אין לחמה שום חידוש.4

מהלך החמה
ג.לענין מהלך החמה, הגמ'5 פוסקת כר' יהושע שסבור שהקב"ה ברא את העולם בניסן, וכשהקב"ה תלה את המאורות בתחילת הבריאה, השמש היתה אז ליד מזל טלה,1.5 שהוא היה הקרוב ביותר לאופק השמים, וכאמור לעיל זה היה תחילת ליל רביעי, ומאז התחילה לסוב בגלגל, ולכן בכל פעם שהחמה במסלולה עוברת ליד מזל טלה, זהו הזמן של חודש ניסן.
לאחר שנה מבריאתה, דהיינו שעברו שס"ה ימים ו6- שעות, וחזרה החמה להיות בראש טלה. זה לא היה בתחילת ליל רביעי כבריאתה אלא בליל חמישי אחר ו' שעות, משום שתחילת ליל רביעי שאחרי נ"ב שבועות מדויקים הם רק שס"ד ימים ועדיין לא הגיעה לגמר הסיבוב השנתי שלה, שהוא שס"ה ימים ו6- שעות.
רק אחרי כ"ח שנה, תתחיל השמש את סיבובה השנתי בראש מזל טלה ובתחילת ליל רביעי, כבשעת בריאתה השעה שנתלו המאורות.

ברכת החמה
כ"ח שנה אלו נקראות "מחזור גדול", [עיין לקמן סעי' ח']. בכל תחילת מחזור גדול אנו מברכים את ברכת החמה.6

תקופות
ד. ב"שנת חמה" יש 4 תקופות:1.6 עונת האביב, עונת הקיץ, עונת האסיף, עונת החורף.6.2 למהלך החמה אין דבר מסוים הקשור לחדשים. העונות נקראות "תקופות", על שם שהעונות תלויות בהקפת החמה בגלגלה.7 "תקופה" הוא לשון הקפה.8

יתרון
ה. יתרון שנת החמה על שנת הלבנה, הוא עשרה ימים כ"א שעות ור"ד חלקים, והעיבור נכנס להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה.9

שנת חמה המדוייק
ו. שנת חמה אורכה המדויק10
1לפי שיטת שמואל11 - הוא 365 יום + 6 שעות.1.11
שיטת רב אדא
2לפי שיטת רב אדא12 - הוא 365 יום + 5 שעות + 55 דקות + 997 חלקים + 48 רגעים.13
3לפי שיטת הרמב"ם14 - הוא 365 יום + 5 שעות + 48 דקות + 49.5 שניות.1.14
4לפי שיטת התוכנים15 - הוא 365 יום + 5 שעות + 48 דקות + 46 שניות.
5לפי שיטת חכמי הודו והמזרח16 - אורך השנה השמשית היא למעלה מ365- יום + 6 שעות, סברה זו נדחתה על ידי רוב החכמים, מאחר וטענתן הייתה כי נשתבש להם.

ליקוי חמה ולבנה
ז. ליקוי חמה וליקוי לבנה17 - הגמ'18 אומרת: בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה.
בבראשית רבה19 שנינו: דרך ארץ שיהא גדול מונה לגדול וקטן מונה לקטן, עשו מונה לחמה שהיא גדולה, ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, ושנת הלבנה היא שנ"ד יום, [דבי"ב חדשי לבנה יש שנ"ד יום].

מחזור גדול
ח. מחזור - נאמר על כל דבר שהוא נוהג על מנהג אחד וחוזר עליו ואינו מתחלף לעולם.0.19
מחזור גדול של החמה - בכל כ"ח שנים של החמה מתחיל מחזור של החמה,1.19 שאז תבוא החמה למזל טלה, לאותה נקודה שהיתה בתחילת הבריאה, באותו יום ובאותה שעה שנתלו המאורות, וכן בכל שעה ושעה תלך החמה בהמזלות כסדר הליכתה בכ"ח בשנים הראשונות.20

מחזור קטן
ט. מחזור קטן של החמה - הוא י"ט שנות לבנה, בכל י"ט שנה יעשו ז' שנים מעוברות,21 כדי להשלים מה שי"ט שנות הלבנה פחותים מי"ט שנות החמה,23 לעשות ז' שנים מעוברות להשוות שנת לבנה לשנת חמה הם הלכה למשה מסיני.22

שנה מעוברת
י. שנה מעוברת - זאת השנה שיש בה חודש נוסף משנה פשוטה. "מעוברת" פירושה תוספת, ודמיון לאשה מעוברת, שבמעיה יש תוספת שהוא העובר.24
חז"ל25 קבעו את חודש אדר שני שיהיה לחודש העיבור.

הלוח העברי
יא. הלוח העברי ושנות עיבור - עיקרו מבוסס על חדשי הלבנה, אך גם על שנת חמה, כמו שהתבאר לעיל סוף פרק ב'.

הלוח הלועזי
יב. הלוח הלועזי - מבוסס רק על שנות חמה וחדשי חמה, וזהו המקובל אצל רוב אומות העולם ויש מהם המחשבים רק לפי חודשי הלבנה.26

מקורות והערות

0.0) וכנ"ל פרק ב' הערות 0, 1.6.

1) הזמנים בהלכה בעמ' מב, מג מבאר: שהם י"ב קבוצות כוכבים ברצועה מסוימת, בתוך גלגל המזלות סובבים שבעת כוכבי הלכת, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, ראשית שימושן: בתחילת ליל רביעי של ימי הבריאה - שעת תליית המאורות. בכל שעה - מזל אחד, בשבע שעות - מחזור שלם, וחוזר חלילה. וכך בשבעת ימי השבוע - 24 מחזורים שלמים. בספר שפתי חכמים פרק ו', מביא: כי "מזלות" הוא מלשון "יזל מים מדליו", לפי שכל הכוחות שבעולם התחתון באים ונוזלים מן העולם העליון. [כמבואר בפ"ו מפרקי דרבי אליעזר הגדול וברייתא דמזלות, מובאים בספר פועל ד'].

0) בראשית א' יד.

2) כדעת שמואל בערכין דף ט:, מובא לקמן סעי' ו'.

3) רמב"ם פ"ג מיסודי התורה הל' ד', ז'.

1.3) חזון שמים בהקדמתו עמ' ה', עיי"ש.

2.3) בברייתא דסוד העיבור בספר פועל ד' כותב: כי חדשה של חמה היא ל' ימים י' שעות תקס חלקים.

4) לא בפרק של 30 יום ולא אח"כ, שהרי רק חוזרת לעמוד במקומה הראשון, ומתחילה בפעם השניה לסובב בגלגל המזלות כמהלכה הראשון. האבן עזרא שמות יב, ב'. שם כותב: שלכן בכל מקום שתמצא בתורה "חודש" אינו לחודש חמה [אלא ללבנה], והיכן שכתוב "שנה" הכוונה לשנת חמה, דבריו הובאו לעיל פרק שני סעי' ד', יא ובהערה 2.

5) ראש השנה דף יב., כנ"ל פרק ראשון, עיי"ש.

1.5) פ"ז בפרקי דרבי אליעזר הגדול.

6) גמ' מס' ברכות דף נט:, ת"ר: הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן, אומר "ברוך עושה מעשה בראשית", ואימתי הווי, אמר אביי, כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי, באורתא דתלת נגהי ארבע. וכן הוא ברמב"ם פ"י מברכות הל' יח, ובשו"ע רכט סעי' ב'.

1.6) עירובין דף נו.

2.6) ספורנו בראשית ח' כב, כי היא חכמתכם פרק נב.

7) ...

8) עיין  בפרק הבא הערה 1.

9) פרקי דרבי אליעזר פרק ז'. האבן עזרא הנ"ל פרק ב' הערה 2 כותב: שהעיבור הוא הלכה למשה מסיני.

10) שבה השמש משלימה סיבוב שלם בגלגל המזלות, השיטות מובאות בספר העיבור לראב"ח מאמר ג' שער א', ובספר השמים מספרים עמ' 313, 274, 270.

11) עירובין דף נו. מובא כי לקמן בתחילת פרק ז'. וכן היא בפרקי דרבי אליעזר הגדול פרק ו'.

1.11) האבן עזרא בספר העיבור שער ראשון, כותב: כי תקופת שמואל שיש בה תוספת 6 שעות בדיוק, איננה תקופת אמת בכלל, ויתכן ששמואל ידע זאת ותיקן כך בדרך קרוב לאנשי דורו, כי אין יכולת בידי אדם לחשב עם חלקים.

12) שיטת רב אדא מובאת בברייתא הנקראת על שמו של רב אדא, שאינה נמצאת בידינו היום, אך הוזכרה על ידי הראשונים: ברמב"ם הל' קידוש החודש פרק ט', אך לא הזכיר את שמו של רב אדא, וכן בספר העיבור לראב"ח מאמר שלישי שער רביעי וחמישי ובעוד ראשונים, וכן בספר העיבור לר' אברהם אבן עזרא (מ"ג שער ד', ד"ה תקופת רב אדא), בשו"ת התשב"ץ חלק ב' סימן קלד, וע"ע במש"כ לקמן פרק ז' ס"ק י', וכן בסדר העיבור לאבודרהם (עמ' 4), ועוד רבים מהראשונים. אך בספר "יסודי העיבור" לחז"ס ... (עמ' 37-47), כותב: ששיטה זו בשמה ידועה רק באלף השנים האחרונות, ואין לנו מקור מוקדם יותר. ברמב"ם פ"י הל' ו', נפסק: דבריו הובאו בפרק הבא סעי' ב', בהערות שם, ובראב"ח מאמר ג' שער ה' עיי"ש, ספר חזון שמים (בהקדמה עמ' ל') כותבים: ששיטת רב אדא הינה עיקרית יותר, על פיה מיוסד הלוח העברי, ובה התחשבו הסנהדרין כדי לקבוע עיבור השנה. הראב"ח שם כותב את הטעם שלא רצו חז"ל לגלות סוד תקופת רב אדא, עיי"ש ובמפרש על הרמב"ם פ"י הל' א'.

13) הרגע שווה ל- 1 מ76- בחלק, 76 רגעים שווה ל1- חלק מ1080-, 1 חלק שווה ל3- שניות ושליש שניה, 1 שניה שווה ל25- רגעים, שהן: 365 יום + 5 שעות + 55 דקות ו25- שניות בערך.

14) השמים מספרים עמ' 273 מיסד זאת מהרמב"ם פי"ב הל' א', וע"ע בחזון שמים בהקדמתו עמ' י'.

1.14) וכן הוא בספר העיבור לראב"ח מאמר ב' שער ג' מובא לעיל פרק ב' הערה 1.14.

15) השמים מספרים שם, כי היא חכמתכם פרק סג הערה א' עיי"ש.

16) אבן עזרא בספר העיבור שער א' פיסקא המתחילה ב"סוד העיבור", השמים מספרים שם עמ' 274.

17) מהו ליקוי חמה וליקוי לבנה - עיין לעיל פרק ב' סעי' ה' ז'.

18) סוכה דף כט.

19) פ"ו, אות ג'.

0.19) ראב"ח בספר העיבור מאמר ב' שער ד'.

1.19) פרק ו' מפרקי רבי אליעזר הגדול.

20) כנ"ל סעי' ג', ספר העיבור לראב"ח שם.

21) ברכות דף נט: פ"ו מפרקי דרבי אליעזר הגדול, רמב"ם פ"ו מקה"ח הל' ט' י', השקל הקודש שם כותב: שמחזור של י"ט שנה נקרא מחזור של הלבנה.

23) הרמב"ם שם הל' יא מפרש: שהרי שנת לבנה פחותה משנת חמה י' ימים כ"א שעות ור"ד חלקים, וכשנכפיל זאת בי"ט, יצא ר"ו ימים י"ח שעות, ותרל"ו חלקים, שהם ז' חדשים של כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים, עם עודף של שעה ותפ"ה חלקים.

22) אבן עזרא ויקרא כה ט'. הראב"ח שם מביא: שהיו מאומות העולם שהוסיפו חודש נוסף כל ח' או י"א שנים, עד שראו שזה לא מסתדר, וחזרו והודו לחשבונם של רבותינו ז"ל.

24) המפרש על הרמב"ם פ"א מקה"ח סוף הל' ב'. הראב"ח בספר העיבור מאמר ב' שער ג', כותב שאפשר לפרשו גם מלשון "עבר", כלומר שעבר החודש ואנו מעברין אותו פעם אחרת. עיי"ש.

25) סנהדרין דף יב. וכן פוסק הרמב"ם פ"ד הל' א'. הטעם עיין רש"י ותוס' שם, במפרש על הרמב"ם שם ובהגרי"ז על הרמב"ם.

26) אבן עזרא הנ"ל פרק ב'  הערה 2. עיי"ש שכותב: שאצל הנוצרים קיימת רק שנת חמה, והחודש הוא פיקטיבי [אינו אמיתי], ואצל המוסלמים קיים רק חודש לבנה, וקביעת י"ב חודשים אשר צירופם שנה הוא פיקטיבי. וע"ע בישורון ט' עמ' תקפז ובראב"ח בספר העיבור מאמר ג' שער ט' י'.
__________
לקט ידיעות בסיסיות בענייני קידוש החודש והגדרותיהם בקצרה באדיבות המחבר הרה"ג ר' נחום מנשה ויספיש שליט"א לצפייה והורדה לחץ כאן

ראה עוד: תוכנה גרפית להמחשה וחישוב בירכת החמה ותקופת השנה - להורדה חינם