ראיון עם הרב ד"ר נ. וידאל הי"ו על ברכת החמה ה'תשס"ט

שאלה: ד"ר וידאל, כיצד הגעת להיות אסטרונום?

תשובה: לפני יותר מחמישים שנה, בהיותי נער, התחלתי להתענין באסטרונומיה של חז"ל ושל הקדמונים.

שאלה: מה משך אותך לנושא זה?

תשובה: פשוט. הרי לכל אדם יש משיכה לנושא זה או אחר. אני נמשכתי תמיד ללימוד בכלל, ובפרט לשאלות היסוד של קיומנו בעולם הזה, ונראה לי, שזוית הראיה המסוימת הזו של האסטרונומיה, גילתה לי פן מענין מאד של המציאות המתגלה בתצפיות בשמים, אשר הוסיף לי מאד לחיזוק האמונה והמוסר, בהתאם להשקפתנו.

שאלה: האם גם האסטרונומיה המודרנית תורמת לכך?

תשובה: בהחלט! כל התגליות האסטרונומיות המודרניות, ללא יוצא מן הכלל, ניתן לפרשם בצורה נכונה דרך האמונה שלנו. אנחנו והם, רואים את אותה המציאות של הכוכבים והגלכסיות הרחוקות דרך הטלסקופים, וכל אחד מפרש אותה בדרך שלו: אם בדרכנו – דרך ההשגחה והאמונה, או בדרכם –  הבנה שטחית ללא תכלית. ככתוב, זה מול זה עשה האלקים.   

שאלה: ד"ר וידאל, במה אתה עוסק בימים אלה?

תשובה: זה מספר שנים שאני כותב פירוש רחב ויסודי על הלכות קידוש החודש של הרמב"ם, יחד עם פירוש פשוט לדברי המפרש, ר' עובדי'ה בן דוד, שהיה גם הוא ראשון, שחי כמאה וחמישים שנה אחרי הרמב"ם. אני גם מעביר שיעור קבוע בהלכות קידוש החודש בבית כנסת "טואיג" במקור ברוך, בירושלים, שהתחיל לפני כארבע שנים. אני מקווה לסיים שיעור זה תוך מספר חודשים, ואז נתחיל במחזור חדש, התשיעי במספר. בשבועות האחרונים הייתי עסוק בכתיבת קונטרס בענין ברכת החמה, יחד עם בני, אב"ד ר' חיים וידאל שכתב את ההלכות הנוגעות לברכה זו. הפקתי גם סרט מיוחד בצבעים ובמוסיקה מיוחדת, המסביר את עניני הבריאה, המזלות, וברכת החמה, על פי חז"ל.

שאלה: מהי ברכת החמה?

תשובה: כל 28 שנה מסיימת השמש את שנתה סביבנו, בדיוק בליל בריאתה שהיה בתחילת ליל רביעי בשבוע בשעה 18:00

שאלה: מה פירוש שהשמש חוזרת למקומה? האם היא בכלל משנה את מקומה  בשמים?

תשובה: ראה. ישנן שתי תנועות של השמש בשמים. האחת היא, כפי שאתה יודע, התנועה של השמש היומית שאנו רואים בכל יום, ממזרח למערב, והיא ידועה לכל אחד. אבל, התנועה השניה, היא נסתרת יותר, כי היא ביחס לרקע הכוכבים בשמים.

שאלה: האם ניתן בכלל לראות כוכבים ביום, כאשר השמש מאירה כל כך חזק בשמים?

תשובה: בודאי שאי אפשר לראות את רקע הכוכבים, שמאחורי השמש במשך היום!

שאלה: אז איך אפשר לראות את תנועת השמש ביחס לכוכבים?

תשובה: אם נסתכל מעל האופק המערבי, כחצי שעה אחרי שקיעת השמש, נוכל לראות שם את רקע הכוכבים שעמד מאחורי השמש, באותו יום.

שאלה: אז איך רואים את תנועת השמש ביחס לכוכבים?

תשובה: אם נסתכל ברקע הכוכבים במערב אחרי שקיעת השמש, נראה כי רקע זה אינו זהה בדיוק לרקע של היום הקודם, אלא, הוא מתחלף בהדרגה, משבוע לשבוע, ומחודש לחודש, בכוכבים אחרים וחדשים.

שאלה: ד"ר וידאל: האם זוהי מה שכינית קודם בשם "התנועה השנתית של השמש סביבנו"?

תשובה: בדיוק כך! לאחר 365 יום ורבע, חוזרת השמש למקומה בין הכוכבים. בתחילת חודש ניסן של חמה, חוזרת השמש לקבוצת הכוכבים המכונה בשם "מזל טלה".     

שאלה: אבל, כל שנה ושנה חוזרת השמש למקומה, במזל טלה, בין הכוכבים בשמים, אז מה החידוש בברכת החמה?

תשובה: נכון מה שאמרת. אמנם, השמש מסיימת את שנתה, וגם חוזרת תמיד למקומה לתחילת מזל טלה, אבל, היא לא חזרה לאותו היום כמו בשנה הקודמת.

שאלה: מה פירוש? הרי השמש סיימה את שנתה ביום הקודם, ועכשיו היא מתחילה את שנתה ביום החדש, השייך לשנה החדשה!

תשובה:  נכון! אבל, היא לא חזרה גם לאותו זמן בשבוע כמו שהיה בשנה הקודמת. שהרי ידוע לך, שהשמש, הירח והכוכבים, נבראו כולם בתחילת הלילה של היום הרביעי במעשה בראשית. והנה, לאחר שהשמש סיימה את מהלך שנתה בין הכוכבים, דהיינו, לאחר 365 יום ורבע, היא אמנם חזרה לאותו מקום במזל טלה, אבל לא לאותו יום ושעה בשבוע שיצאה לראשונה, דהיינו בתחילת ליל רביעי, בשעה 18:00 כמו בזמן בריאתה.

שאלה: מדוע?! הרי השמש סיימה את מסלולה השנתי ב 365 ורבע יום, אז מדוע היא אינה חוזרת לסוף מסלולה בשמים בין הכוכבים, וזה לא נופל גם כן בדיוק בתחילת ליל יום הרביעי בשבוע, כמו בזמן בריאתה?

תשובה: הסיבה לכך היא, שכאשר השמש יצאה לראשונה למסלולה בין הכוכבים בשנה הראשונה, היא אמנם יצאה בתחילת ליל רביעי בשבוע. אכן, אם מספר הימים בשנה היה 364 יום ולא 365 יום ורבע, אז כיון שהמספר 364 מתחלק בדיוק במספר ימי השבוע, אז לאחר 364 יום. היא היתה חוזרת גם למקומה במזל טלה, וגם זה היה נופל בדיוק בליל רביעי בשבוע, שהרי המספר 364 מתחלק בדיוק גם לשבעת ימי השבוע.

שאלה: אבל מספר הימים בשנה אינו 364 יום אלא, 365 יום ורבע!

תשובה: נכון! מספר ימי השנה אינו 364 יום, אלא, הוא 365 יום ורבע, כלומר יום ורבע נוספים על ה 364. לכן, אמנם, לאחר 364 יום יעברו בדיוק מספר שבועות שלמים, ואז יחול בדיוק גם תחילת ליל רביעי של השבוע שאחריו, אבל, השמש לא חזרה עדיין לאותו מקום במזל טלה, ויש לה עוד מהלך של יום ורבע בכדי להשלים את שנתה, של 365 ורבע יום, בין הכוכבים.

שאלה: אם כן,  באיזה יום תסיים השמש את שנתה הראשונה בין הכוכבים?

תשובה: יום ורבע מאוחר יותר מתחילת ליל רביעי, שהיה בשעה 18:00, דהיינו, בחצות לילה שבין היום הרביעי ליום החמישי, כלומר, ליל חמישי בשעה 24:00.

שאלה: זה ברור לי. אבל, הרי גם אחרי שנתיים, לא תסיים השמש את שנתה בין הכוכבים, בליל רביעי בשבוע, שהרי אחרי שנתיים, ישארו שתי שאריות של יום רבע, דהיינו, יומיים וחצי, מאוחר יותר מליל רביעי, כלומר, ביום שישי בשעה 6:00 בבוקר, ושוב זה אינו ליל רביעי.

תשובה: נכון. עתה, אם תעשה את החשבון, הרי רק אחרי 28 שנה, יצטברו 28 שאריות של יום ורבע, כלומר, 28x   1.25  =  35 יום, כלומר, יצטברו 35 יום מאוחר יותר מליל רביעי של הבריאה, ומספר זה מתחלק בדיוק במספר שבע. לכן, אחרי 28 שנה, תחזור השמש למקומה בין הכוכבים, וזה יחול שוב בדיוק ליל רביעי בשבוע.

שאלה: כל מה שאמרת הוא עבור המחזור הראשון של 28 שנה מאז הבריאה בליל רביעי בשבוע. כיום עברו כבר ה'תשס"ט שנה. מדוע תחול ברכת החמה ביום רביעי י"ד בניסן, ערב פסח ה'תשס"ט?

תשובה: קודם כל, שים לב, כי בריאת העולם היתה בחודש ניסן, על פי ר' יהושע, וזוהי גם דעת חכמים. אותו חודש ניסן של רבי יהושע, היה חצי שנה מאוחר יותר מחודש תשרי, אשר אנו מונים ממנו את השנים, על דעת ר' אליעזר. כידוע לך, בחודש אלול האחרון, סיימנו את השנה ה 5768, על פי רבי אליעזר, לכן, אם תחלק את המספר הזה 5768 ב 28 תקבל שעברו כבר 206 מחזורים של 28 שנה כל אחד. אבל, סיום השנה ה 5768 על פי ר' יהושע יחול רק חצי שנה מאוחר יותר מתשרי של ר' אליעזר. לכן, רק בחודש ניסן ה'תשס"ט יסתיימו בדיוק 5768 שנה מאז הבריאה בניסן.

שאלה: האם נוכל לראות בעינינו דבר מה מיוחד בשמש, כאשר נסתכל עליה ביום רביעי בבוקר בי"ד בניסן הבעל"ט?

תשובה: כפי שהסברתי בהתחלה, שגם את הכוכבים אתה לא אורה ביום, וכל מה שחישבנו קודם הוא חישוב גרידא, וזה היה רק חישוב של מקום השמש בלבד, ולא חישבנו כלל, שום דבר בשינוי אפשרי שיחול במראה השמש עצמה.

שאלה: שמעתי שאפשר לראות בעיניים כל מיני תופעות מיוחדות על פני השמש. האם זה נכון?

תשובה: קודם כל, ישנה אזהרה חמורה, לא להסתכל בשמש ללא משקפי מגן מיוחדים. אפשר להתעוור, חלילה, ליום יומיים או אפילו לכל החיים. בשנתיים האחרונות, הצליחו לפתח בטכנולוגיות מתקדמות, סוג פילם מיוחד, המחקה בצורה מדוייקת את משקפי המגן של רתכים, שהתקן הבינלאומי שלו נקרא בשם  W#14 , ולכן, יש להביט בשמש, לצורך הברכה, רק דרך משקפיים שיש בהם פילמים בתקן זה.

שאלה: היכן משיגים משקפיים כאלה?

תשובה : אצלי. אשר לשאלתך, על מיני תופעות שרואים על פני השמש, אני לא ראיתי זאת במחזורים הקודמים, אבל, לא אוכל להכחיש את קיומם.

שאלה: האם המחזור של 28 שנה של החמה, אושר גם מבחינה מדעית?

תשובה: שאלה זו היא קצת משונה בעיני, ובפרט כאסטרונום וגם כיהודי מאמין. שהרי אנחנו לא צריכים, ולעולם לא שאלנו את השאלה, אם המדע מאשר לנו או לא, את יום השבת שלנו, אם הוא באמת היום השביעי, מאז שבת בראשית, על פי מחקריהם; זה מה שנאמר עליו, לולי ה' שהיה לנו, בקום עלינו אדם. אפילו חז"ל קבעו, שאם אדם נמצא במדבר, והוא שכח את היום בשבוע, הוא סופר שישה ימים, והיום השביעי הוא השבת שלו, והוא נחשב כשומר שבת לכל דבר. כך גם עבורנו היום, אין שום צורך לבדוק את הצד המדעי של מנהגינו וספירותינו, וגם אין לבדוק את המספרים שקבלנו מאבותינו, כי אין לנו שום צורך לבדוק את הדת והאמונה שלנו על פי "האמת" של שיטות אחרות, שידוע לנו וגם להם, שהן כולם רק מעשה ידי אדם ומחשבותיו, ואין להם שום קשר לערך האלקי המוחלט, שקבלנו בהר סיני, ומנביאינו ומרבותינו ז"ל. כך גם ברכת החמה, כל מטרתה היא שיהודי יברך את בורא עולם בברכת עושה מעשה בראשית, בכדי להודות לו על כל טובה שהוא עושה עמנו, מאז מעשה בראשית, וברכת החמה היא הזדמנות מיוחדת לברכה זו, על פי החשבון הנמצא בידינו כיום.