ל' רמזים לחודש אלול
מתוך הספר מועדי ה' באדיבות הוצאת מכון תורת ארם צובה. |
20/08/2009 |
מתוך הספר מועדי ה' בהוצאת מכון תורת ארם צובה Ó כל הזכויות שמורות
א. א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך [שמות כ"א י"ג], ר"ת אלול, כי חודש אלול מוכן לתשובה, והכל צריכים לשוב בתשובה בחודש הזה, אף מי שחטא שלא במתכוין [שער הפסוקים פרשת משפטים סי' כ"ג]. ב. א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י [שה"ש ו' ג'], ר"ת אלול. ר"ל
כשישראל חוזרים בתשובה ומרבים במעשים טובים, ומשתדלים בלימוד התורה וקיום
המצוות, אז הקב"ה פותח את ידו לקבלנו בתשובה, וכמאמר הכתוב [מלאכי ג' ז']
שובו אלי ואשובה אליכם, וכמ"ש רז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח
כפתחו של אולם, ובפרט בחודש זה המסוגל לרחמים, אבל עם זאת חובה עלינו
שאנחנו נפתח קודם פתח כחודו של מחט ואח"כ הקב"ה יעזור לנו ויקרבנו אליו,
מחזור אמרי פי במבוא לסליחות. ג. אני' לדודי' ודודי' לי', ס"ת הם ד' יודי"ן, שהם מ' והיינו מ' ימי הסליחות מר"ח אלול ועד יוה"כ. ד. ומל ה' אלהיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך [דברים ל' ו'], ר"ת אלול. והגאון
ר' חיים פלאג'י בספרו נפש חיים מע' א' אות ע"ו פי' בג' רמזים אלו איך באו
לרמוז על התשובה, והוא עם מ"ש רז"ל על פסוק השיבנו ה' אליך ונשובה, דישראל
אומרים כן והשי"ת אומר שובה אלי ואשובה אליכם [איכה ה' כ"א], וז"ש [שמות
כ"א י"ג] והאלהים אנה לידו דר"ל ע"ד השיבנו ה' ושמתי לך מקום היינו כמ"ש
במנחות דחתיר לגגיה דחי"ת ויעול בהאי ה"א אשר ינוס שמה ע"פ מ"ש במדרש רות
דהבעלי תשובה דומים לליסטים שכבשם המלך בבית האסורים וסתרו הכותל וברחו,
ואחד שראה החור פתוח ולא ברח, תפשוהו. וכנז' בפסוק אנה לידו ושמתי לך רומז
לתשובה, שישיבנו ה' אליו. ומהפסוק השני אני לדודי ודודי לי מורה כמ"ש הקב"ה
שובו אלי, דישראל ישובו ברישא, ויבא הפסוק השלישי ויכריע ביניהם ומל ה'
אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך, דוי"ו מוסיף לרמוז דאי אית אתערותא לתתא, אית
אתערותא דלעילא, כמ"ש אתם פתחו לי פתח כחודו של מחט. ה. א'חד ל'חטאת ו'אחד ל'עולה [ויקרא ה' ז'], ר"ת אלול. חומת
אנך פרשת ויקרא אות ט"ז בשם רבנו אפרים ז"ל [וכ"כ בבית אל דף ח' ע"א אות
ח'], וביאר שם דבעוד שהיה בית המקדש קיים כיון שהגיע אלול היה כל אחד
מישראל חרד ושב מן העבירות שבידו שנאמר [עמוס ג' ו'] אם יתקע שופר בעיר ועם
לא יחרדו, ועכשיו שאין לנו קרבנות ראוי לכל ירא וחרד לשוב ולחדש מעשיו
מר"ח אלול ואילך. ועוד פי' שם הגאון החיד"א דמוסר מעי'ר דחודש אלול מוכן
הוא בין לשוב מחטאתו, בין לקנות קדושה ולעלות במעלות תוכיות שכליות, וזהו
אחד לחטאת לתקן אשר חטא, ואחד לעולה עליו'ת מרווחים ציצי'ם ופרחי'ם כמעלות
אח'ז בשערי קדושה ושערי תורה, להוסיף תוספת טובה, והבא ליטהר מסייעין אותו.
ועוד רמז הגאון החיד"א בספרו ברכ"י סי' תקפ"א סק"ה לענין התרת נדרים בר"ח
אלול והזהירות בנדר בכל חודש אלול. והגאון מהרח"פ בנפש חיים מע' א' אות ע"ו
כתב דבא לרמוז דצריך לשוב בתשובה בין במה שחטא במעשה וע"ז מביא קרבן חטאת,
ובין במה שחטא במחשבה וע"ז מביא עולה, דעולה באה על הרהור הלב. וברמזי
אלול אות ל"ה כתב דעולה חטאת סוד ב' ימים דר"ה קשיא ורפיא. ו. לא' יחל' דברו' ככל' [במדבר ל' ג'], ס"ת אלול. חומת
אנך פרשת מטות סוף אות ב', ופירש דצריך לשוב באלול כמ"ש רז"ל, וס"ת היוצא
מפיו יעשה, הוא אוה, דבשמירת הלשון יבא משיח, ויהיה שמו וכסאו שלם, שהוא
אותיות או"ה, דהכל תלוי בלשון. והגאון מהרח"פ בנפש חיים מע' א' אות ע"ו פי'
דבחודש זה יש להוסיף בלימוד התורה, וכמ"ש רז"ל אין תחלת דינו של אדם אלא
על דברי תורה, והעיקר הוא שילמד תורה לשמה על מנת לקיים כמ"ש רש"י יומא דף
עב, וזהו אומרו לא יחל דברו, שלא ידבר שיחת חולין אלא הכל בתורה, ובתנאי
ככל היוצא מפיו יעשה, ר"ל כל דברי התורה היוצאים מפיו שיקיים אותם, דהיינו
לומד תורה לשמה כאמור. ז. ובא לציון גואל' ול'שבי [ישעיה נ"ט כ'], ב' אותיות אחרונות של גואל, וב' אותיות ראשונות של ולשבי, היינו אלול [רד"א בסדר ר"ה]. דידוע דגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה. נפש חיים פלאג'י מע' א' אות ע"ו. ח. אז ישיר משה את השירה הזאת ל'ה' ו'יאמרו ל'אמר א'שירה [שמות ט"ו א'], ר"ת אלול למפרע. מהר"י
צמח בספר נגיד ומצוה, וכתב שם דאז יצאו מגלות כל הניצוצות. ובנפש חיים מע'
א' אות ע"ו כתב דידוע אומרם כל האומר שירה בכונה נמחלים עוונותיו, וביותר
בחודש הזה כי הוא זמן כפרה לכל. ט. לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים [תהלים כ"ז י"ג], לולא אותיות אלול, קוה אל ה' [שם י"ד] באלול, חזק ויאמץ לבך בעשרת ימי תשובה [ארץ חיים תהלים שם והב"ד בנפש חיים מע' א' אות ע"ו]. וברמזי אלול אות סו רמז בזה עוד דנרמז בגימט' של ר"ת ל'ולא ה'אמנתי ל'ראות ב'טוב. וכתב
במחזור בית אל דף ח' ע"א: דע אחי אשר כנפשי, כי כל מי שמתקן מעשיו בחודש
אלול בטוח לבו לא יירא ויזכה לראות בטוב ה' כמ"ש לולא האמנתי לראות, כי
לולא אותיות אלול, כי ע"י אלול האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים. ועוד כתב
שם דף ל"ח ע"א, כי עתה לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים, הכוונה היא כי
כשהאדם עובר עבירה ואינו שב עליה כל השנה, עדיין אין בידו רק גוף העבירה,
אבל מניעת התשובה לא נחשב לו עון אשר חטא, כי היחיד אינו יכול לעשות תשובה
כי אם בימים אלו, ולא תיקן את עצמו, אזי צריך לעשות שני פעמים תשובה כי יש
בידו ב' עונות, דהיינו גוף העוון ומה שלא עשה תשובה נחשב לו לעוון, וזהו
שאמר כי לול'א שהם אותיות אלול, והתמהמנו, ר"ל אם אחרנו את עצמנו כל ימי
הרצון מלעשות תשובה, אזי כי עתה שבנו זה פעמים. ע"כ. י - טו. אלול, שיהיה לישראל א'רון ל'וחות ו'שברי ל'וחות. א'מת ל'יעקב ו'חסד ל'אברהם, ב' כסאות למשפט א'חד ל'ו ו'אחד ל'דוד, ונאבד זה החוב מן העשוי א'וי ל'רשע א'וי ל'שכנו, ויהיה האדם אהוב למטה ואהוב למעלה לעשות תשובה וכו', כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו [שמות י' א'], והיינו אפילו רשעים החסומים בפני התשובה, בימים אלה הזדמנות יש להם [מגלה עמוקות פרשת עקב, דף פ"ח ע"ד ונפש חיים מע' א' אות ע"ו, עש"ע ובבית אל דף ח' ע"א אות ח']. טז. ראה אנכי נותן [דברים י"א כ"ו], ר"ת ר'אש א'לול ה'בט, א'שר נ'גד כ'ל י'שראל, נ'ושא ת'שובה נ'כונה. ולכך לא ימתין לשוב בתשובה עד יוה"כ אלא כבר בר"ח אלול ישוב בתשובה [סופי ענבים סי' לה ומועד לכל חי סי' י' אות ה']. יז. "אלול" בגימטריא "בינה", דמשם באה התשובה ולבבו יבין ושב ורפא לו [עמודי שמים - מועד לכל חי סי' יא אות ט']. יח. ארי"ה שאג מי לא יירא, נוטריקון א'לול, ר'אש השנה, י'ום הכפורים, ה'ושענא
רבא. מי לא יירא מפחד ה' ומהדר גאונו, כי ניתן החודש כולו לתשובה, כי
הלואי שבזה יוכל האדם לנקות עצמו וימצא עצמו נקי יום ראש השנה [בית אל דף ח' ע"א אות ו' בשם הקדמונים]. יט. ו'יתן א'ותם ל'רחמים ל'פני, ר"ת אלול שהוא מסוגל לתשובה לכל שוביהם [בית אל דף ח' ע"א אות ח']. כ. א'הוב ל'מעלה ו'נחמד ל'מטה, ר"ת אלול [בית אל שם]. כא. ו'יאמרו ל'אמר א'שירה ל'ה', ר"ת אלול למפרע [בית אל שם]. כב. ו'יבא א'ברהם ל'ספוד ל'שרה, ר"ת אלול [בית אל שם]. ועוד
כתב שם דף ח' סע"ב אות טו"ב בשם ספר חושב מחשבות דידוע מאמר הזהר שהנשמה
נקראת אברהם והגוף נקרא שרה, ורמזו על זה ויבא אברהם לספוד לשרה ר"ת אלול,
הכוונה דהנשמה הנקראת אברהם בוכה על הגוף שנקרא שרה על אשר חטא וישוב
בתשובה בזכרו יום הדין. כג. א'וכל ל'חמו ו'נותן ל'דל, ר"ת אלול, ומכאן להורות נתן לעשות צדקה כפי נדבת לבו בכל יום בחודש הזה כאשר תשיג ידו ובה ימצא כדי גאולתו [בית אל דף י' ע"א אות לא]. וע"ש שכתב אוכל מלחמו, וככל הנראה הוא ט"ס וצ"ל אוכל לחמו. כד. הנסתרות ל'ה' א'להינו ו'הנגלות ל'נו, ר"ת אלול, שבזה החודש מכפר על הנסתרות שהם השגגות, והנגלות לנו ולבנינו הם לעשות תשובה עליהם כהוגן [שער המלך דף ט' ע"א והב"ד בבית אל דף י' ע"א אות לב]. כה - כו. א'וי ל'י ו'י ל'י, ר"ת אלול, וכן א'וי ל'ו ו'וי ל'נפשו, וביאור לזה כתב במחזור בית אל [דף י' ע"א אות לב]
דכל אשר נגע יראת אלהים בלבו, בבוא אלול הניתן לישראל לשוב בו כמש"כ בזה"ק
בשם מדרש הנעלם פרשת כי תצא, הבעל נפש אומר אוי לי ווי לי, ר"ל אוי לנו
מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ואשר לא שת לבו אומר אלול אלול למה, התשובה
למה, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו אלול, אוי לו ווי לנפשו. כז. קמתי א'ני ל'פתוח ל'דודי ו'דודי חמק עבר, ר"ת אלול, דבחודש הזה השי"ת מצוי אצלינו ומצפה לשוב אליו בלב שלם ובנפש חפצה [בית אל דף ל"ח ע"א אות ד']. כח. ו'אני א'תנהלה ל'איטי ל'רגל המלאכה [בראשית ל"ג י"ד],
ר"ת אלול, דאם יתחיל בתשובה מר"ח אלול עד הושענא רבא הרמוז בתיבת לאט"י
דהיינו ל' שלשים אלול, א' דר"ה דב' ימים כיומא אריכתא, ט' ימים שבין ר"ה
ליוה"כ, יו"ד ימים מן יוה"כ עד הושע"ר. עד אשר אשוב אל אדוני, שע"י התשובה
מתקרבת הגאולה, ואזי ועלו מושיעים בהר ציון וכו' [בית אל שם אות ו']. כט. מזל חודש אלול הוא "בתולה", ופי' בזה במש"נ [ירמיה ל"א י"ב] "אז תשמח בתולה במחול", דבחודש אלול שמזלו בתולה תשמח במחול כשימחול עוונותיהם של ישראל [מחזור אמרי פי במבוא לסליחות בשם מהר"א מליזענסק זצ"ל]. ל. ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום [שמות י"ח ז'], ר"ת אלול, וישאלו בלשון שאלה ובקשה, שמבקש איש לרעהו לשלום והיינו באלול [ליקוטי מהרי"ח והב"ד במנהג ישראל תורה, ועי' לעיל סיג. וע"ע ספר רמזי אלול שכתב ק"כ רמזים הקשורים לענין חודש אלול]. |