ה' אורי וישעי - על מזמור כ"ז בתהילים
יותר ממאה פעמים נאמר מזמור זה בקהילות האשכנזים(1)
בימי הרחמים שמראש חודש אלול ועד שמיני-עצרת, פעמיים בכל יום. עקב כך קשור
המזמור בתודעתנו בקשר הדוק לימי הדין והרחמים, ראש השנה ויום הכפורים.
טעמים לאמירת מזמור לדוד ה' אורי וישעי בימי הרחמים
"כל
האומר מזמור זה מראש חודש אלול עד שמחת תורה, אפילו גזירה רעה נתונה על
האדם מן השמים יכול לבטלה, ומבטל מעליו כל גזירות רעות וקשות ויוצא בדימוס
זכאי בדין". (ספר "שם טוב קטן" מרבי בנימין ביניש הכהן, מקרוטשין)
"להצלחה ושמירה יאמר לדוד ה' מראש חודש אלול עד מוצאי כיפור, וכן בהושענא רבה, וכן המנהג בעיה"ק חברון".
(החיד"א בספריו)
"מזמור
זה יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מר"ח אלול, שמר"ח אלול נפתחים
י"ג מכילין מידות של רחמים, והם מתגלים מאירים למטה, וע"י אמירת המזמור
יכולים לבטל מעלינו כל המקטרגים לפני בית דין של מעלה".
(רבי שבתי מרשקוב, מקובל מתלמידי הבעל שם טוב, בסידורו עם פירוש עפ"י כוונות האר"י הקדוש)
"רבנן פתרי קרא מפרשים הפסוק בראש השנה וביוה"כ. "אורי"- בראש השנה, שהוא יום הדין שנאמר והוציא כאור צדקך, ומשפטיך כצהרים (תהלים ל"ז). כמו כן נרמז בו חג הסוכות - "יצפנני בסכה".
(עפ"י המדרש)
לולא האמנתי לראות בטוב ה', "לולא" - אותיות אלול.
_____________ (1) יש לציין כי בני עדות המזרח אומרים מזמור זה בתפילה בכל ימי השנה. |
