כיצד נצום בקלות
מאת: עובדיה חן |
אחודה נא חידה: מתי מצינו שמצוה וחובה להתענות בשבת, ומי שאוכל יתחייב כרת, וכן מתי חייבים להתוודות וידוי בשבת? אכן,
מדי כמה שנים זה קורה, כאשר חל יום הכפורים ביום שבת. למרות שיש הלכה
שאסור להתענות בשבת (כמבואר בשלחן ערוך סימן רפ"ח), אנו צמים בו כבכל שנה,
וזאת לפי שיום כפורים נדחה מפני שבת.
וכמו
שמסופר בהקשר זה, על מגיד אחד שהיה דורש במרה שחורה, ופעם הגיע לקהילתו של
רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל, וביקש לדרוש בשבת. דחהו רבי מאיר ואמר לו "תבוא
ביום ראשון". שאלו המגיד "ומדוע למגיד פלוני כן נתת לדרוש בשבת?!". ענה לו
ר' מאיר'ל בשנינות: "שבת היא מכניסת אורחים גדולה, שהרי מגיע יום טוב והשבת
נותנת לו את תפלותיה, מגיע יום כפור והיא נותנת לו גם את הסעודות, ואילו
כשמגיע תשעה באב, היא אומרת לו תבוא ביום ראשון...
ויש להבין מדוע באמת, ומה נשתנה צום כפור מתשעה באב ושאר תעניות שאינן דוחות את השבת?
ברם,
אפשר לומר יסוד שישנה בתכלית את הסתכלותנו על יום הכפורים. יום קדוש זה
שונה במהותו מכל שאר התעניות. הם, תכליתם ומטרתם לעינוי גרידא, שהאדם יחוש
מעונה, וירגיש החורבן וכדומה, ואילו יום הכפורים הרבה מעבר לכך, העינוי בו
הוא אינו מטרה, אלא אמצעי כדי לכפר על החטאים של השנה כולה.
כדי
להסביר זאת, אמשיל משל: גנב גדול נתפס וגזר עליו המלך גזר דין מות. כשהוא
כבול בנחושתיים, העלוהו לגרדום והחלו לכרוך את החבל סביב צווארו. והנה רגע
לפני ששחרר התליין את הקרש שתחת רגליו, נשמעו קריאות 'עצרו! עצרו!' למקום
נכנס בשעטה רץ רוכב על סוס עם אגרת דחופה מאת המלך.
התליין
הרים את הכיסוי השחור מעל ראשו, קרא את דבר האגרת, ופנה אל הנדון הרועד:
"הרצונך לצאת לחפשי?". הגנב הנהן נמרצות כלא מאמין. הוא לא ידע אם מתכוון
הוא ברצינות, או שחפץ הוא להתל בו.
"אם כן, צום יום אחד ובקש סליחה", הורה התליין בפקודת המלך באגרתו, "וצא לחפשי!". הגנב כמובן נאות בשמחה, והרצועה הותרה מעל גרונו.
ועתה
צא וחשוב, האם הצום שיצום הגנב יהיה צער ועינוי בשבילו? אדרבה, יהיה זה
יום שמחה עבורו, יום שבו ניתנת לו אפשרות לכפר על עונש מות בצום של יום
אחד! הצער של הצום, מתגמד איפוא לעומת המוות המרקד מול עיניו. כל רגע באותו
יום צום, יהיה לו לתענוג, כאשר הוא חושב שבכך הוא מציל ופודה ממות נפשו.
כן,
גם אנו לפעמים חוטאים בעוונות שהעונש עליהם הוא מוות או חולי, והקב"ה
מעניק לנו הזדמנות ומתנת חנם נפלאה, ששמה 'יום הכפורים'. כל תיאור יחוויר
מול עצמת המתנה המדהימה הזו. אם היינו מכירים בגיהנם הגלום בכל חטא, היינו
מעריכים מעט את שוויה האדיר של מתנה זו. זהו יום אחד בשנה, בו ניתנת לנו
הזדמנות פז לכפר על חטאותינו. אומר לנו הקב"ה צומו לפני יום אחד ועשו
תשובה, ואני אמחק ואעביר חטאתכם, שלא תסבלו לאחר מיתה מעינוי הגיהנם. אם
כן, צום זה הנאה הוא לנו ולא עינוי. ואדם שהנאה היא לו לצום בשבת, כגון
שהאכילה מזיקה לו, הלכה היא שלא יאכל, כמבואר בשלחן ערוך (סימן רפ"ח סעיף
ב').
כאשר נבוא ליום כיפור בהכרה ובתחושה כי יום זה הינו צ'אנס עבורנו, כי אז הצום יעבור בקלות, גם בלי 'קלי צום'! |
עוד...
- "קרן והשיב" להשבת חובות נעלמים
- שיחת חיזוק והכנה ליום כיפור
- שעוני חול וכוסיות לחולים ביוה"כ
- דרשת הגאון רבי יעקב הלל שליט"א
- הנהגות נכונות לפני צום
- המוקד הטלפוני לשאלות בענייני צום יום הכיפורים
- סדר קיום מצוות עשה דתשובה לבני תורה
- קונטרס תהילה לאברהם
- משנתו המוסרית של מרן המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל ליום הדין
- תפלת יוה"כ בדברי הראשונים וגדולי האחרונים