מנהג "חטיפת אפיקומן"

במאמר שלפנינו נכתוב בעז"ה אודות "המנהג" שנוהגים התינוקות לחטוף האפיקומן בליל הסדר מקור המנהג וטעמו, והמסתייגים ממנו.

עיקרי הדברים:

יקח1 מצה האמצעית ויבצענה לשתים ויתן חציה לאחד מהמסובין לשמרה לאפיקומן ונותנין אותה תחת המפה2. זכר למה שאומר "משארתם צררת בשמלתם"

מקור המנהג:

איתא בגמ' פסחים3, תניא רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים בישביל תינוקות שלא ישנו, פי' רש"י4 מגביהין את הקערה בישביל תינוקות שישאלו. ואית דמפרש חוטפין מצה, אוכלין מהר הלשון עיקר וברשב"ם5 פי' גוזלין המצה מיד התינוקות כדי שלא יאכלו הרבה ויהיו ישנים בדרך תינוקות שישנים לאחר אכילה, ושוב לא ישאלו כלום. וברמב"ם6 כתב: וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם וכך אירע וכך וכך היה, וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו7 וכו', כתב בחק יעקב8: ואפשר שמזה נתפשט המנהג שמניחין 

לתינוקות במדינות אלו לחטוף האפיקומן. שע"י זה לא יישנו ויתעוררו לשאול. ובס' התודעה9 כתב איתא בגמ'10 תניא ר' אליעזר אומר חוטפין מצות בליל פסחים בשביל התינוקות שלא ישנו מכאן סמכו לחטוף האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון... ואעפ"י שפירוש הברייתא לא כך הוא, אלא חוטפין, כלומר ממהרין באכילת מצה, או חוטפין מיד התינוקות שלא יאכלו כדי שביעה ויישנו. אעפ"כ נעשה זה מנהג בבתים רבים ואין מוחין בידם. ובס' המטעמים11 כתב: טעם למנהג שהתינוקות גונבים האפיקומן בליל פסחים ולהבטיח להם איזה מתנה בפדיונו. ע"פ מ"ש חז"ל שמחלקים קליות ואגוזים לתינוקות בשביל שלא יישנו שהרבה דברים דקדקו חז"ל שיהיו גם התינוקות והקטנים נעורים בלילה הזה לפי שגם התורה חזרה כמה פעמים והגדת לבנך וכנגד ד' בנים דברה תורה ולכן המציאו הרבנים תחבולה זאת לגזול ולגנוב האפיקומן בכדי לגזול השינה מהתינוקות והילדים שיוכרחו להמתין ולהעמיד עצמם מן השינה עד שיגמרו רובו של הסדר12. ועוד טעם למנהג זה כתב בספר אוצר טעמי המנהגים13 זכר לנאמר "לא יחרץ כלב לשונו". וכאשר הכלבים אינם נובחים אין הגנבים מופרעים ממלאכתם וזכר לנס זה "גונבים" האפיקומן.

המסתייגים ממנהג זה:

כתב בספר אורחות חיים14 בשם ספר מאורי אור שכתב דמה שגונבים התינוקות האפיקומן מתחת הכסא הוא בדוי והבל ובגוים נשמע שהיהודים לומדים ילדיהם לגנוב זכר ליצאת מצרים וינצלו, ע"כ המונע משובח. ובס' התודעה15 כתב ויש שמוחין ביד התינוקות לחטוף האפיקומן שפעמים המצה באה עי"כ לידי פסול שנופלת מידם על הארץ, ועוד שכל האמור והנעשה בלילה זה הכל על הסדר. ומנהג שנפל ביד התינוקות אי אפשר שיהא בו סדר, לפיכך מפייסין את התינוקות בדבר אחר ובלבד שלא יישנו. בס' אורחות רבינו לבעל הקה"י זצ"ל מבואר שבביתו הילדים לא חטפו האפיקומן.

מקורות וציונים:

1. שו"ע הלכות פסח סי' תעג' סעי' ו'.   2. משנה ברורה בס"ק נט'.   3. דף קט' ע"א.   4. בד"ה חוטפין מצה.   5. שם בד"ה חוטפין מצה.   6. פרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכה ג'.   7. ועיי"ש בראב"ד.   8. סי' תעב' ס"ק ב'.   9. עמ' קטו'.   10. פסחים קט' ע"א.   11. ערך פסח אות לד'.   12. וע"ע בס' אוצר דינים ומנהגים – אפיקומן.   13. עמ' רפג'.   14. סי' תעג' אות יט'.   15. עמ' קטו'.