הגות לחג הפסח
כבר זה עידן שבימי החגים, נוהגים כלל ישראל על שלל עדותיו וחוגיו, להתרפק על מאמרי הגות ומחשבה, להיטיב אורחותיהם בענינים שיש בהם ליצוק תוכן רוחני עשיר בחיי חיותם.
יצירה מפוארת במינה, יוצאת מבית היוצר של היומון התורתי 'יתד נאמן' שלראשונה הוציא לימי חג הפסח ב'מוסף שבת קודש' - מוסף מיוחד גדול וגדוש בכ- 130 עמודים גדולים צבעוניים, בהם נכנסו צוות עורכיו המיומן לתוך אחד מהנושאים המרתקים ביותר הקיימים בעולמינו התורתי, העוסק במהותו של ה'אברך' בימינו, על שלל היבטיו ומכלול נקודותיו המרתקות, שיש בהן חיזוק עצום לדמותו.
אין זה סוד שעולם התורה בימינו פורח כפי שדורות רבים לא ידענו, וכבר אמרו רבותינו, שפריחת התורה בדורינו הינה נס ואות מן השמים לקראת זמן הגאולה לו אנו מצפים בכל יום, אך כשמדברים על עולם התורה הפורח בכל עוצמתו, אין ספק שאלו העומדים בכותל המזרח של עולם קסום זה, הינם אלפי האברכים המייגעים כל מרצם וכוחם בלימוד התורה. וכפי שהעיד מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א בדבריו, שהם חוד החנית וההצלה של העם כולו.
כל מי שמעלעל בבטאון עשיר זה, מתפעם לגודל ההשקעה והעבודה שאין לה אח ורע בכל הספרות מיני אז ומקדם, במאה ושלושים עמודיו, השכילו עורכיו וכותבים היחודיים, ליגוע בכל הנקודות הרגישות הנוגעות לחייהם של האברכים בימינו, כשגולת הכותרת היא השאלות הקשות והנוקבות שנשאלו בבתיהם של גדולי הדור - מרנן הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטינמן שליט"א, וכ"ק האדמורי"ם מצאנז וערלוי שליט"א, מהם ביקשו עצה ותושיה לחזק ולרומם קרנם של האברכים, לענות על הדרכים הנצרכות להתחזק ולעלות בסולם העליה של האברך בימינו.
בין בתריו, הובאו אף שיחות מרתקות שנערכו בבתיהם של גדולי ראשי הישיבות המספרים כל אחד מזוית ראייתו על עולמו הייחודי של האברך, כך הגאון רבי יעקב הלל שליט"א פורס יריעה נרחבה לעולמה הקסום של הכוללים הספרדיים, והגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א צולל במעמקי העבר לכולל קובנא ומגדיר את ייחודיותו של הכולל בעולמו של בן התורה, ואף נערך רב שיח עם גדולי ראשי הישיבות על המעבר של בן ישיבה לחיי האברכות, והדרכים להתחזק ולהמשיך את אוירת הישיבה כל השנים, ועל כך נתנו את דבריהם הגאונים הגר"א פינקל, הגר"ב ויסבקר, הגר"צ קושלבסקי, הגר"א ארלנגר והגרי"י בורדיאנסקי, הגר"ד כהן והגר"פ פרידמן מבעלזא, והדברים מרתקים ממש.
אך טבעי הוא, שבמוסף העוסק בעולמו של האברך, יצאו שליחי המוסף לסקור בפירוט מרוממת את הקורה בהיכלי התורה הנודעים בימינו, בישיבת מיר בירושלים, ובישיבת ליקווד בארה"ב, ולצידם אף הכוללים הנודעים כחזון איש ופוניבז', לצד כוללי החסידים של צאנז, ברייש ובעלזא, והצצה לעולמם הפנימי של ממלכות התורה הללו יש בהם כמים עייפים לנפש צמאה להראות מהו עולמה הקסום של התורה.
סיקור נרחב ניתן לעיר האברכים - קרית ספר, ולמסגרותיה השונות של הכוללים הקיימים בעולמינו, וכתבות מרתקות על אברכים יחודיים, כמו אברך סגי נהור שמרתק את הקוראים כיצד מתעלה הוא למרות הקושי, ועל אברך בן עליה ששנות מחלתו היוו סמל לעליה, וכמובן על אברכים בעלי תשובה שחוצבו מהתהום ונעשו כאברכים לכל דבר, ועד לאברכים גרים שהתעלו והפכו לאברכים ממש.
פרק נרחב ומרתק הוא העוסק בנשות דורינו, אלו המייגעות כל כוחן שבעליהן יוכל ללמוד בשלוה ובהשקט בכולל בהשקט, וכך נפרסו ובאו מסכת חייהן של נשות גדולי הדור שמעידים יותר מכל מהי תפקידה של האשה, ואף ראיונות אישיים עם גדולי המחנכות בסמינרים בימינו, העונות לשאלות הקשות הרובצות על כתפיה של אשת האברך בימינו.
פרקי הדרכה רבים, באו בדברי גדולי התורה והמשגיחים לחזק רוחו של האברך, ולעודד מרצו, וכמובן ליצוק בו תוכן עשיר של עצות מעשיות משולחנן של רבותינו לקדם אורחותיו.
כן ניתן זרקור לפנינים מגדולי הדורות בכל התקופות בהתייחסם לעמלי התורה, לאותם אברכים המייגעים כל מרצם אך בתורה, וזה לצד כתבות מרתקות העוסקות בזויות אישיות מרתקות בעולמו של האברך, כמו אברכים מופלגים שכל ימיהם עוסקים באותן הוויות מקודשות, ולא מסכימים לכל הצעה ומישרה, והם מתארים מדוע עולם הבא ועונג עילאי יש רק בחיי האברך, וכך למשל אברכי חו"ל שעזבו לעתים את עושרם של הוריהם וגרים בדלות ממונית אך עושר רוחני בהמתת עצמם באהלה של תורה בארץ הקודש.
פרקי עיון נרחבים, ניתנו על ידי הגר"א היישריק לדמותו החושן משפט של אברך בימינו, לצד ראיון חם מח"כ הרב גפני על זכויותיו של האברך בימינו, ועד לשממה שהופחה על ידי כוללים לאברכים, הן בדרום הארץ, והן בארצות הגולה.
המוסף יוצא בחסות 'מוסד הרב קוק' שאף פרש כנפיו והראה צהר בעולמם של האברכים העורכים, שרק מוסיפים נופך לעולמם התורתי, על ידי העריכה.
אם מאן דהוא חפץ למלאת זמנו הפנוי בחג להעשיר ידיעותיו, ולהתחכם בדרכו התורתית, עליו לרוץ לרכוש את המוסף שימכר ככל הנראה בערב החג, להתענג וליווכח שאין ביריעה זו אפילו דוגמא בעלמא, לחומר עשיר ורם ערך מעין כמותו, שהספרות התורתית, טרם ידעה יצירה שכזו, ועוד במסגרת ירחון בלבד.
