הסבר על שטר מכירת חמץ

כולם בימים אלו מתכוננים לחג פסח הקרב ובא, כאשר כולנו מבקשים להשמר מאיסור 'בל יראה ובל ימצא חמץ', ולשם כך אנו מכלים את החמץ ומפנים אותו מהבית, במידת האפשר.

אחת מהאפשריות המצויות על מנת להפטר מהחמץ הינה למוכרו לנוכרי.

אם אכן היינו לוקחים את שקית החמץ ומוסרים אותה לנוכרי, היה הקנין פשוט. ואכן הפוסקים העדיפו דרך זו שבכך מתבצע הקנין ללא עוררין.

ברם בדרך כלל מבקשים למכור מפעלים שלמים, וחנויות עמוסות בחמץ, או כל תערובת חמץ שמצוייה בבתינו ומשיירים אותם אצלנו - ובכך נעשה הקניין לנוכרי למורכב, כיוון שלא מעבירים לו את החמץ אלא בהליך קניני ומשפטי. ובכך נכנסים למחלוקת מסועפת בגדרי קניין לגוי. כשבראש ובראשונה נדרש כל אחד מאיתנו למנות את הרב לבצע את הקניין כדת וכדין.

הוספנו שטר מינוי שליחות מפורט - שטר פרטני וכללי, שנכתב בהתייעצות ארוכה ופרטנית עם מו"ר הג"ר זלמן נחמיה גולדברג שליט"א (אמנם הרב ראה לאורך כל הזמן את הנוסח ואף את המנוי והגמור, אך איני יכול לומר שיצא שטר מתחת ידו. כלומר, אינני רוצה שישמע שאני מוציא נוסח שהוא ניסח ותיקן). וכן בזמנו עם מו"ר הג"ר יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל.

כן כתבנו את נוסח שטר מכירה לנוכרי, אותו מבצע הרב מול הגוי שמזמינים לקנות את החמץ, נוסח שנכתב בהתייעצות עם מו"ר. הוספנו פירוט והנחיות לרב המוכר, כיצד יבצע את המכירה על הצד היותר טוב.

וזאת למודעי, שאומנם כתבנו את נוסחי השטרות על פי כל הדקדוקים ודיוקים שידינו הגיעה, שיהא גמירות דעת גמורה וכי יהא לו תוקף משפטי, אך אין לערער ולפקפק כלל ועיקר על יתר הנוסחים, ואף לא על מינוי השליחות הנעשים באופנים שונים, ואף אלו המקוצרים ונכתבו בהכללה רבה. שכן מסתבר שהינם נעשים על דעת האופן המועיל, ועל דעת הנדרש על פי הדין, הגם שאינם מפורטים דיים.