הלכות ומנהגי סעודת מלוה מלכה – מאמר א'
| מאת הרה"ג אריה פלשניצקי מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש' |
איתא בגמ' שבת (קיט' ב') 'אמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, חמין במוצאי שבת מלוגמא, פת חמה במוצאי שבת מלוגמא. רב אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא הוה אכיל מינה כולייתא כי גדל אבימי בריה אמר ליה למה לך לאפסודי כלי האי נשבוק כולייתא ממעלי שבתא שבקוהו ואתא אריא אכליה'. סעודה זו חובה או רשות א. הרמב"ם [פ"ל מהלכות שבת ה"ה] כתב: מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאין צריך אלא לכזית כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו וכו'. מבואר מד' הרמב"ם דהוי חיוב גמור כמו סעודת ליל שבת[1], וכן כתב בחיי אדם[2] וז"ל אשרי למי שמקיים סעודה רביעית בפת, והיא נקראת סעודת "מלוה מלכה", ולמי שאי אפשר לו לאכול פת, עכ"פ יאכל מיני מזונות, וזהו חוב גמור. אולם הריטב"א[3] כתב: לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, פירוש, כל היכא דאפשר אבל אין זה חובה. ובמשנה ברורה כתב[4] וז"ל: ודע דמכל מקום סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת, דשם אסמכהו אקרא וזהו רק מצוה בעלמא, ונפקא מינה היכא דאי אפשר לו לקיים כולם. ובשער הציון[5] כתב: וכן היכא דיש לו בשר או דגים וכדו' מה בצמצום מוטב ליפות בהם יותר את השלש סעודות. ובשו"ע הרב[6] כתב, דסעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד. בזהירות לערוך סעודה זו בספר חידושי הרי"ם על התורה (שבת, עמ' שכ"ה) כתב: צריך אדם להזהר בסעודת מלוה מלכה ובסעודת ראש חודש. בשולחן ערוך אורח חיים (סימן ש') יש סימן מיוחד לסעודת מלוה מלכה, וכתב שם: לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת קודש, וכן בסעודת ראש חודש (סימן תי"ט) 'חייב אדם להרבות בסעודת ראש חודש', אפשר היה להכליל את הסימנים הבודדים הללו בסעיפים אחרים של הלכות הסעודה, מכאן להורות שיש להזהר בהנ"ל. ובספר אילה שלוחה (להרה"צ ר' נפתלי זצ"ל אבדק"ק ליטאוויסק) כתב: שמעתי בשם הרב עיר וקדיש מו"ה ישראל מרוזין זללה"ה, שאמר בדרך צחות על מי שאינן נזהרין בסעודת מוצאי שבת קודש, ובסעודת ראש חודש, קורא אני עליהם עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים, כי אלו ב' הסעודות יש להם ב' סימנים בשולחן ערוך כל אחד בפני עצמו בסעיף א. ובספר ילקוט הגרשוני (סימן ש' אות א') כתב: ושמעתי שלכך עשו הטור והמחבר על מלוה מלכה ועל סעודת ראש חודש סימנים מיוחדים, כאן וסימן תיט'. לפי שידעו שאין העולם נזהרים בזה לכן הציבו להם סימנים מיוחדים כדי להעיר ולעורר העולם שיזהרו לקיימם - ובדרך זו אמרתי שנפל בפי הטור לייסד סימן ש' על סעודה זו כי מרומז בתיבת שי"ן ר"ת ש'ולחנו י'סדר נ'אה ש'ממנו י'הנה נ'סכוי (הוא האבר שאינו נהנה אלא מסעודת מוצאי שבת כמ"ש הב"י כאן) והוא על דרך שכתב בסידור יעב"ץ, שנפל בפי הטור לכתוב דיני שופר בסימן תקפ"ו שהוא בגימטריא שופר, ע"כ. ועיין בפרי מגדים (אשל אברהם, סימן ש') שכתב: ובעו"ה בצוק העתים אין עושין כך וראוי למי שחננו ה' לעשות סעודה במוצאי שבת ולאכול מעט ממנה. כתב בערוך השולחן (סימן ש' אות ג') רבים אין נזהרים בסעודה זו והמקיימה שכרו מרובה וכל יראי אלקים מתאמצים לקיימה, ועי"ש. ברמזים לסימני השו"ע מרבינו היעב"ץ כתב: סימן ש: ש'ולחן למוצאי שבת. -------------------------------------------------------------------------------- |
