טוב להקדים זמן אכילתה כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת, ועיין בשערי תשובה דמשמע דמ"מ לא ראוי לאחרה יותר מחצות1.
ובסידור
בית יעקב 2 כתב, שיש לסמכה לסעודת שבת ככל האפשר3 . ובספר יסוד ושורש
העבודה 4 כתב, דהאוכלם אחר ארבע שעות בלילה לא יצאו ידי חובתם 5. ובספר חסד
לאלפים 6 כתב, וטוב שלא לאחרה משליש הלילה. ובס' אשל אברהם 7 (בוטשאטש)
כתב: ויוכל להיות אחר הרבה שעות מהבדלה, ואולי מועיל גם ביום שלאחר כך 8,
כל שכוונתו בשביל כבוד לויה, ושמעתי שיש גדולי הדור מנהיגים כן כעת, או גם
בכל ג' ימים דלבתר שבת קודש.
_____________________
1. משנה
ברורה ש' ס"ק ב'. מרן החזון איש זצ"ל אכל סעודת מלוה מלכה סמוך ליציאת
השבת, ואת הסעודה שלישית אכל לאחר מנחה גדולה. (אורחות רבינו, שבת אות
קלג'.) וע"ע בשו"ת אור לציון, תשובות ב' – פרק כב' תשובה יג'.
2 . עמוד
ר"ו. וכתב שם עוד, כי אחר עבור שעה חלף הלך לו שבת קודש, אמנם מד' הגמרא
בשבת (קי"ט עמוד ב') נראה שיש לה משך זמן דלעשית ובישול עגל וכן לאפית פת
חמה, יצטרך הרבה יותר משעה אחת. ויראה כי משעת ההכנה וההזמנה נחשבת הסעודה
ללויית המלכה ועל כל פנים צריך לתכפה אל השבת ככל מה שיכול, ע"כ.
אמנם
מי שאינו יכול לאכול תיכף אחר הבדלה מחמת שהוא שבע מסעודה שלישית, א"צ
לדחוק עצמו ולאכול תיכף בע"כ, בשגם אכיל זו קשה לגוף. (עי' ברמב"ם הל' דעות
פרק ד'.) – חוסן ישועות סי' צו' ב'.
3. רבה של ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הקפיד לאכול סעודה מלוה מלכה מיד לאחר הבדלה. (ספר בטוב ירושלים, עמוד קפ"ג).
ובספר
כף החיים לרבי חיים פלאג'י (סימן ל"א נ"ט) כתב: ועוד מצינו דהנשמה יתירה
אינה הולכת עד שיעשה סעודה רביעית, אם כן אם נתאחר מעט מצד זה הוא טוב
דנפשו עליו.
4. שער ח'.
5. עיין בספר כף החיים לרבי חיים פלאג'י סימן ל"א סעיף נ"ט.
6 . סימן ש' א'.
7 .
מובא בטעמי המנהגים קונטרס אחרון אות תכ"ה. ובמחצית השקל סימן ער"ד כתב:
"וסעודת מוצאי שבת אם לא עשה מוצאי שבת, אין צריך תשלומין", ועי"ש.
8 . בספר לבושי מכלול סי' ד' כתב, שרבי ר' שמעון מיערסלאב זצוק"ל היה אוכל המלוה מלכה עם אנשים ביום א' בצהרים. (טעמי המנהגים שם).
