יום ארבעה
עשר באייר נקרא "פסח שני" לפי שביום זה הקריבו בזמן שבית המקדש היה קיים
את קרבן הפסח אלה שלא הקירבוהו במועדו בארבעה עשר בניסן מחמת טומאה או בגלל
דרך רחוקה. כמו שכ' בתורה1.
יום י"ד באייר אינו לא חג ולא מועד, אך הואיל ובזמן שבית המקדש היה קיים
היה יום זה שמחה לאלה שקיימו בו מצות הקרבת קרבן פסח יש בו קצת עילוי2. כתב רבי יעקב עמדין בסידורו: י"ד באייר הוא יום טוב של דבריהם.
ונקרא "פסח שני" על שם החודש השני הוא אייר שבו עושים פסח זה. ובמשנה נקרא גם: "פסח קטן", וכן במגילת תענית קורא לו "פסח זעירא"3.
והטעם
שנקבע פסח להיות בי"ד אייר, אם להטהר מפני הטומאה היה מספיק זמן של שני
שבועות לכל הטמאים? כתב רבי יעקב עמדין שמן השמים גילו לו הטעם לפי שבשנה
הראשונה אכלו מן העוגות מצות שהוציאו ממצרים עד ליל ט"ו באייר, מכאן ראיה
שענין הפסח והמצה קדושתם נמשכת עד אותו לילה ותו לא. ועד אותו לילה נמשך נס
של יציאת מצרים ואכילת מצה, ולכן בפסח שני מצה וחמץ עמו בבית כמו שהיה
בפעם הראשונה4.
הלכות ומנהגי היום
תחנון
כ' הפרי חדש5 שבפסח שני א"א תחנון. אמנם בפרמ"ג6 כ' שאין מנהגנו כן. ובליקוטי מהרי"ח7 כ' יש שאין אומרים תחינה בפסח שני "שבעה ימים" ע"כ. אמנם מנהגינו כהיום שאין אומרים תחנון בפסח שני, אבל במנחה שלפניו אומרים8.
תענית בה"ב - למנצח
אם חל בה"ב בפסח שני, הנה בדברי הגהות יד שאול כתב דאין מתענין, אך בס' אשל אברהם9 כ' דמתענים ואומרים סליחות אבל לא נפילת אפים ותחינה, וכמו שנוהגין בברית מילה בתענית. וכ"כ בסידור היעב"ץ10.
אומרים בפסח שני למנצח מזמור לדוד11.
אכילת מצה
כ' בליקוטי מהרי"ח12:
מנהג אנשי מעשה לאכול מצה בי"ד אייר, וצ"ע הלא אכילת פסח שני היה ג"כ
בלילה ליל ט"ו אייר (א"ה: כמו בפסח ראשון אכילת פסח היתה ליל ט"ו ניסן).
ואח"כ מצאתי בס' זכרון יהודא שהגה"ק בעל האמרי א"ש ועוד נהגו לאכול מצה
בליל ט"ו אייר, וגם מצה מבושלת, ולמדו הלימודים השייכיחן לפסח, ועיי"ש.
ואפשר עוד לתרץ קושיית הליקוטי מהרי"ח לפי דברי רבי יעקב עמדין שהבאנו לעיל
שכ' שבני ישראל אכלו את המצות שאיתם יצאו ממצרים עד ליל ט"ו באייר ודוק'13.
סיפור יציאת מצרים
כ' השפת אמת14: סיפור יציאת מצרים נראה דליתא בפסח שני, וכו'. אכן למ"ש המהר"ל15 י"ל דבפסח שני נמי חייב.
מקורות וציונים
1.
במדבר ט'. 2. ספר התודעה - אייר. 3. שם. 4. שם. 5. סי' קל"א
סק"ז. 6. משב"ז. 7. מנהגי חודש אייר עמ' ס"ט. 8. לוח ארץ ישראל
להגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל - וע"ע בשערי תשובה או"ח סי' קל"א ס"ק י"ט לענין
אמירת תחנון בט"ו באייר. 9. מהגה"ק מבוטשאטש זצ"ל - סי' קל"א. 10. המ"ב
סי' א' ס"ק י"א כ' בשם השל"ה שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל, ובשבת וכן
בימים שאין אומרים בהם תחנון יאמר שיר המעלות בשוב ה' וגו'. ולפי"ז לכאו'
אפשר דבפסח שני צריך לומר לפני ברכהמ"ז שיר המעלות - המג"א כ' בסי' קל"א
שבני אוסטריייך נוהגים שאין אוכלים קטניות בימים שאין נופלים בהם אפיים
משום דדמי לאבילות המתגלגל - ולכאו' לפי דבריו שאין לאכול קטניות בפסח
שני. 11. לוח א"י. 12. שם. 13. וע"ע בס' מנהג ישראל תורה סי' תצ"ג
ג'. ובס' כלי חמדה פר' ואתחנן עמ' כ"ו. 14. פסחים צ"ה. 15. גבורות ה'
פ"ב. 16. ועיי"ש עוד בשפת אמת.
