הכמון

הכמון משמש כתבלין בין התבשילים כגון מרק ירקות או מרק בשר עם שאר מיני תבלינים אחרים. ידוע שהוא אחד ממיני הזחוק שעושים בין החילבה בעיקר אצל יהודי תימן, ויש שנוהגים לעשות ממנו קצת בין העיסה לפני אפייתה כי הוא נותן טעם טוב בלחם. 

סגולות רפואיות 

פעולת הכמון וסגולתו הרפואית מחזקת את הגוף ומפעילה היטב את המיעיים ומרפאת מחלות הקיבה. למי שיש שיעול יקח כמון וקמיל ומינטה ורוזמרין וקינמון, וירתיח הכל ביחד על האש למשך כרבע שעה. יחכה עד שיתקרר, ויסנן הכל לכלי אחר, ושוב יחזירנו לרתוח וישים בזה דבש להמתיקו, וישאירנו עוד על האש עד שירתח היטב. יחכה עד שיתקרר בשנית, וישימנו בתוך בקבוק זכוכית. מי שמשתעל יקח ממנו רבע כוס, שלוש פעמים ביום, ויתרפא מהשיעול. התערובת מוציאה את הליחות מהריאה, משככת את השיעול ומבריאה את האדם ממחלת השיעול. הכמון טוב גם לבעית הגזים אצל תינוקות. לוקחים כפית אחת כמון, וכפית אחת מינטה, ומרתיחים ביחד. מוסיפים קצת סוכר ונונים לתינוק לשתות, כמו תה, וייטב לו. הכמון מפיג הגזים במיעיים, יעיל להפרשת מיצי העיכול וטוב למניקות להוסיף החלב אם ישתו ממנו חצי כוס, שלוש פעמים ביום, וימתיקו עם דבש או סוכר. 

(מתוך ספר רפואות תימן)