הכחול

הכחול הוא חומר מחצבי שנמצא במכרות בכל העולם. הוא חומר טבעי שנוצר בהרים כמו עורק שחור, והוא ידוע בסוגו ובטיבו התועלתי והרפואי לעיניים. השתמשו בו בכל בתקופות מזמן קדמון ועד היום, וגם בתקופת חכמי התלמוד השתמשו בו. בארץ תימן, היו משתמשות בכחול, על פי רוב, הנשים, בכדי להתיפות בעיני בעליהן וגם לשם רפואה בעיניים כי הכחול מחזק הראות, ומסיר את הדמעה, והעיניים נהיו יותר בריאות ויפות, ומי שמתמיד בזה לא ראה מחלת עיניים מימיו. גם הגברים היו משתמשים בזה הכחול לרפואה ולחיזוק הראות של העיניים. הגברים נהגו לכחול את עיניהם בערבי שבתות וימים טובים, ולפי הצורך של כל אדם. 

הכנת הכחול 

בהכנת הכחול היו מערבים מספר חומרים נוספים: 

1. חיסן, הנקרא "פוך" בשיעור 5% ממשקל הכחול שרוצים להכין. 

2. שבה, הנקרא "שב אל פואד" ואותו היו שורפים על גחלי אש אצל הצורפים כדי שיוסר החוזק שלו, והתמצית שישאר ממנו מערבים בין הכחול בשיעור 2% וסגולתו לקרר את העיניים. 

3. גחלי אש כבויים של אטד הנקרא "עוד אל עוסג". לוקחים עצי אטד ושורפים אותם עד שיהו גחלים ומכבים אותם.מזה לוקחים 1% ושוחקים אותו דק מאוד, כמו אבקה. 

4. סיקה, חומר הבא מברזל שרוף שחור כעורב. לוקחים מזה קצת בשיעור 2% ושוחקים את זה חזק עד שיהא כמו אבקה. ויש מערבים בין הכחול "תרשה", והוא מין צבע ירוק שהיו מוכרים אותו וצובעים ממנו כל מיני אריגים בצבע ירוק, וסגולתו לקרר את חום העיניים, והוא היה אחד ממרכיבי הכחול שמערבין ממנו קצת בשיעור 1% והוא טוב לחיזוק הראות וליופי, ונותן צבע מתאים לעיניים שנכחלו בכחול שיש בו מזה החומר. 

הכלים של הכחול. (אל מיל ואל מוכחלה) 

שפופרת מכסף או מברזל או מנחושת ירוקה או מכלי חרס או מזכוכית או מעץ או מקני סוף הנקרא בערבית "ירע". גודל הכל קטן מאוד שמכיל כמות זעירה של כמה גרם כחול. כמות זו ראויה לשימוש לכמה חודשים, הכל לפי רוב השימוש ולפי רוב האנשים שכוחלים עיניהם. 

אופן כתישת הכחול 

את הכחול שוחקים בכלי מתכת כגון מכתש מנחושת, או על אבן חלקה, נקייה וחזקה לבל יתפורר ממנה חלקיקי אבן ויתערב בין הכחול, אזי במקום להועיל זה מזיק. לכן עדיף לקחת צלחת מנירוסטה, או מברזל, או מכתש ועלי מנחושת, וזהו הכלי הטוב בשביל לשחוק הכחול. לוקחים כמות הדרושה ומפוררים אותה לחתיכות קטנות, וממשיכים לדוק אותו דק דק מאוד עד שיהא כמו אבקה דקה מאוד, ושיהא חלק כמו מים, ואז מנסים את הכחול בעיניים. אם הוא טוב ודקיק ולא מפריע לעין כלל בעת שכוחלים אותה ממנו, אזי הנה הוא ראוי לשימוש חוזר. ואחר שמנסים את הכחול בדקותו ורואים שהוא טוב ודק וחלק, אז משתמשים ממנו לפי הצורך. נזהרים מאוד שתהא התערובת הכללית דקה מן הדקה כמו אבקה, ושלא יהא בה שום גבישים כלל כדי שלא תזיק לאישון העין. 

אופן השימוש 

לוקחים מוט העשוי ממתכת כגון כסף, זהב או ברזל ומחליקים אותו חלק מאוד על מנת שלא יפגע בעין, ואז שמים אותו בשפופרת שיש בה הכחול, ומהכחול נתפש בו מעט בשיעור כדי לכחול בו את העין. חוזרים מספר פעמים על זה בסיבוב חוזר בעיניים, לאחר ששמים אותו המכחול שוב בשפופרת הכחול, ורואים אם כבר נתמלאו העיניים כחול. 

(מתוך ספר רפואות תימן)