הבבונג

רבינו הרמב"ם, בביאור שמות הרפואות, מביא את שמותיו הנוספים: בבונך או בבונק. 

זהו פרח ריח האדמה, וירק עשב הבקר ושמו הספרדי "משנאלה" ושמו היווני "כמימילון" או "כמימיליס". 

יש ממנו פרחים צהובים ויש ממנו פרחים לבנים. 

סגולות מרפא 

הבבונג מרפא דלקת בעיניים. משרים את העלים במים, ושמים בבד נקי, מניחים על העין הכואבת ותתרפא. כמו כן, הבבונג מרפא מחלות נשימה על ידי שאיפת האדים כאשר העלים נמצאים בתוך כלי עם מים חמים. האדם מתכסה בסדין או בשמיכה, ושואף את האדים דרך האף, או דרך הפה, וזה טוב לרפא דלקות בחלל האף והפה, וטוב להקל על הנשימה וריפויה. צמח הבבונג טוב נגד עצירות בדרכי השתן, ועוזר לריפוי דלקות בכליות, ואפילו להוצאת אבנים מהכליות. 

(מתוך ספר רפואות תימן)