ואלה שמות

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" (א, א) 

מהו הטעם שגלו ישראל למצרים ולא לארץ אחרת משאר הארצות? אפשר לומר עפ"י מ"ש החיד"א עה"פ "ביום ההוא יהיה מצרים כנשים" (ישעיה יט, טז) בשם הר"ר יונתן ז"ל ששר של מצרים נמשל כנקבה לפני 70 השרים של אומות העולם. ולכן בבוא יעקב אבינו ע"ה למצרים בשבעים נפש נולדה יוכבד בין החומות והשלימה 70 נפש, והיתה כנגד שר של מצרים שהוא כנקבה, ומשו"ה גזר פרעה "וכל הבת תחיון". עכ"ד. והנה ידוע שהנקבה מקבלת השפעתה מן הזכר, ולכן כשבא הרעב ירדו מכל הארצות לשבור בר ממצרים ונתנו כספם וזהבם למצרים ומזה נתעשרו פרעה ומצרים כנקבה המקבלת מן הזכר. וסיבב הקב"ה כן, כדי שיצאו ישראל ברכוש גדול לקיים הבטחתו לאותו זקן. ואפשר שזהו שאמר הכתוב: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", ר"ל בארץ דלית לה מגרמה כלום והיינו מצרים שהיא כנקבה. א"כ מובן שאילו גלו לארץ אחרת לא היו יוצאים ברכוש גדול כמצרים שקיבלה זהבם וכספם של האומות האחרות כיוון דלית לה מגרמה כלום. ומפני זה לא גלו אלא למצרים ולא לארץ אחרת. ועפי"ז אפשר לתת טעם מדוע נולדה יוכבד בין החומות, על-דרך משארז"ל שביום חורבן ביהמ"ק נולד הגואל שהקב"ה מקדים למכה את הרפואה וכן בתחילת כניסתם למצרים נתנוצץ הגואל בלידת יוכבד שממנה יצא משה רבינו ע"ה ומפני שיוכבד כנגד שר של מצרים, לפיכך הכנעתם ושבירת המצרים רק ע"י מי שיצא ממנה. 

(חן טוב - לרבי יחיא אלבדיחי זצ"ל) 

יש להבין, מדוע אמר הכתוב שני השמות: ישראל ויעקב? וגם מדוע קראם תחילה בני ישראל ואח"כ אמר את יעקב, ומן הראוי היה לקוראם בני יעקב שהרי נולדו השבטים ועדיין היה שמו יעקב, ואח"כ יאמר את ישראל שהוא השם המאוחר? ואפשר לומר, עפ"י מאמר חז"ל שראוי היה יעקב לירד בשלשלאות של ברזל למצרים אלא שזכותו גרם וירד בכבוד גדול. ונודע כי שם ישראל מורה על לשון שררה וגדולה, כנאמר: "כי שרית עם וגו' ויקרא שמו ישראל". ושם יעקב מורה לשון שפלות, מלשון עקב. ולפי"ז פי' הפסוק כך: "ואלה שמות בני ישראל" כי בעת בואם למצרים היו נקראים בשם ישראל מפני שירדו בכבוד גדול. אבל "את יעקב", כיוון שבאו לבחינת גלות וירדו עד העקב אז נקראו ע"ש יעקב. ובאותו הזמן של השעבוד "איש וביתו באו" להשתעבד כי נודע שבמצרים גם הנשים השתעבדו עד שאחז"ל שמלאכת האנשים ניתנה לנשים ולהיפך, ואין בית אלא אשה. ובזה נכון מאמר נעים זמירות אדוננו דהמע"ה (תהלים קה): "ויבוא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם". שאצל הביאה הזכיר שם ישראל שבאו בכבוד גדול ואצל הגירות נקראו ע"ש יעקב מלשון עקב ושפלות. 

(מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל) 

"ותראהו וגו' ותחמול עליו" (ב, י) 

"ותראהו - ראתה מילה שלו. ותחמול עליו - כיון שהשתין על בתיה בת פרעה נתרפית מצרעתה שבית פרעה היו כולם מצורעים שנאמר: 'וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו', לפיכך חמלה עליו". 

(אור האפילה - לרבנו נתנאל בן ישעיה זצ"ל)