ויקרא

"ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגו' או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו" (ה, א) 

פסוק זה נדרש בזוהר הקדוש על נשמת האדם, שקודם ירידתה לגוף לבוא לעוה"ז מוליכים אותה לגן-עדן לראות יקר וכבוד תלמידי חכמים שעסקו בתורה ובמצוות בעוה"ז ולמדו ולימדו לשם שמים. ואומר לו המלאך לרוח: הראית בכבוד אלו הצדיקים? דע שאלו היו כמותך, לפיכך אם תזכה ותשמור את התורה כמותם תזכה לישיבתם של אלו הצדיקים. ואם לאו, ראה מקום הרשעים שעברו על התורה ולא קיימו המצוות ומוליכו לגיהנם ורואה משפט הרשעים שם, ואומר לו: אם תעשה כמותם יהיה לך כן. ולפי"ז פירוש הכתוב כך. שהתורה תמהה על האדם החוטא ואומרת: "נפש כי תחטא"?! כלומר, הלא "שמעה קול אלה" שהשביעוה במרום קודם ירידתה לגוף. א"כ למה לא תהיה נגד עיניך תמיד כדי שלא תחטא? ואם כבר חטאת אל תתרשל מן התשובה רק ראה ודע לתקן את אשר פגמת וזהו "או ראה או ידע, אם לא יגיד" כל החטא להתוודות עליו קודם המיתה - "ונשא עוונו", כלומר אין לו עוד תיקון, כמאמר רז"ל: "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת".

(עץ החיים - לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל) 

"נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה'" (שם, טו) 

יש להבין אומרו "מקדשי ה'" על-דרך שאמרו רז"ל "אי רישא דעמא זכאה כולי עלמא זכאה", ואסמכוה אקרא דכתיב: "ואשמם בראשיכם" - אל תיקרי ואשימם אלא ואשמם. וכן אמרו "אי רישא דעמא חייבא כולי עלמא חייבין" ואסמכוה אקרא דכתיב: "חטאת הקהל הוא" וסמיך ליה "אשר נשיא יחטא", שר"ל, חטאת הקהל הוא מסיבת אשר נשיא יחטא דאי רישא דעמא חייבא כולי עלמא חייבין. וזהו סוד הכתוב כאן: "נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה - הוא "מקדשי ה'" כלומר מסיבת הצדיקים הממונים על העם (דקאי על העם שאין להם כי אם בחינת "נפש") שמפני שאין נזהרים בכל מעשיהם לבל יכשלו בשום חטא כל דהוא, לכן גרמו לעם לחטוא שלשון "מקדשי ה'" בפסוק רומז על קדושי ה' שהם הצדיקים הקדושים שצריכים להזהר בכל מעשיהם שיהיו על טהרת הקודש.

(מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל)