צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
פינחס
"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" (כה,יא)
קשה, למה לא אמר בן אלעזר הכהן? אלא, לומר לך שכשקינא פינחס בן אלעזר קינאת ה', עדיין לא היה אלעזר כהן שלא נמשח בשמן המשחה. ופינחס שעשה מעשה אהרן ואחז במידתו – קנאי בן קנאי, מכפר בן מכפר, עוצר מגיפה בן עוצר מגיפה, זריז בן זריז – ייחסו הכתוב לאהרן וראוי הוא לכהונתו של אהרן הכהן. וג"כ, כמו שאהרן אוהב שלום ורודף שלום, כן פינחס שם שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ונתן לו שכרו, שנאמר: "הנני נותן לו את בריתי שלום". ועוד, לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזימרי (כפירש"י עפ"י גמ' זבחים). לומר לך, שכשהרג לזימרי נתקבצו שבט לוי להורגו ופרחה נשמתו ונכנסו נשמות נדב ואביהוא בגופו והם היו כהנים. לזה מצאנו רמז בפרשת וארא: "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וגו' ותלד לו את פינחס – אלה ראשי בני ישראל". שראשי בנ"י שהם נדב ואביהוא שהיו סגני כהונה נכללים בפינחס. ויש להקשות – והלא אין גוף אחד מקבל שתי נשמות? אלא מחמת שהיו ערטילאין שעדיין לא נשאו נשים נחשב כ"א מהם רק לחצי ואין שניהם נחשבים אלא אחד. וכשפרחה נשמתו אותו הגוף נעלם והנשמה שלו חזרה להיות גוף רוחני לפי ערך נשמות נדב ואביהוא. לפיכך, ניתן לו שכר - חיים לעולם מצד נשמתו שהפכה לגוף, ואין מיתה לנשמה אלא לגוף. ולכן נקרא בן אהרן מפני שהנשמה שבו שהם נשמות נדב ואביהוא הם בני אהרן וג"כ שפיר נקרא בן אלעזר, שנצטרף משניהם.
(ילקוט רועים – לרבי יחיא עומייסי זצ"ל)
"ותקרבנה בנות צלפחד וגו' ואלה שמות בנותיו מחלה נועה וחגלה ומלכה ותרצה" (כז, א)
"אפשר לרמוז דרך מוסר. מחלה – ששלטו עליו יסורי חולי ח"ו או נועה שהוא גולה ונע ונד ממקום למקום, כל זה אינו אלא לטובתו, שלבסוף וחגלה, קרי ביה: חג לה' – שיהיו כל ימיו כחגים, כי צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלווה. מלכה – שיתקרב אז אל מלכו של עולם ב"ה, ותרצה – שיתרצה המלך ממנו".
(מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
"יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם וגו'" (כז, טז-יז)
רצה לומר – כמו שאתה נתת הרוח החיוני בתוך הלב ומשם מתפשט לתת לכל האיברים חלקם הצריך להם, כך מנה עליהם מנהיג שיסבול כל אחד ואחד לפי דעתו. ואשר יוציאם ואשר יביאם – על הנהגתם הטבעית שיהיה בו רוח דעת ויראת ה' שינהיגם ביושר לבל יפגע בהם שום מקרה, ויצא לפניהם בראש, שאם יהיה פגע הוא ייפגע תחילה, שלא יהיו כצאן אשר אין להם רועה.
(עץ החיים - לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)