חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הלכות סדר ארבע פרשיות,

וסימנם שָׁזְפָ"ה (שקלים, זכור, פרה, החודש)
א שבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, היא שבת פרשת שקלים, ומוציאין שני ספרים, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בתחילת פרשת כי תשא, ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו. ואם חל ראש חודש בשבת, אזי היא שבת שקלים, ומוציאין שלושה ספרי תורה, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע. ובשני קורא אחד בשל ראש חודש, ומתחיל וביום השבת. ובשלישי קורא אחד בפרשת שקלים, ומפטיר בן שבע שנים וגו'. [ואין נוהגים להוסיף תחילתה וסופה של־הפטרת שבת וראש חודש. וכן בשאר חדשים אם חל ר"ח למחרת, אין מוסיפין תחילתה וסופה של־הפטרת מחר חודש. ויש שנהגו להוסיף]. ואם טעו והתחילו לקרות בספר שני בפרשת שקלים, גומרים, והמפטיר קורא בשל ראש חודש, ומפטיר גם כן הפטרת שבת וראש חודש:
ב שבת שלפני פורים, היא פרשת זכור. ומוציאין שני ספרים, וקורין                שבעה בראשון פרשת השבוע, ובשני קורא אחד זכור את אשר וגו' בסוף פרשת כי תצא. ומפטיר ותהי המלחמה חזקה על פלשתים. ובשבת זו, המנהג לקרוא תיקון פורים לר"י הלוי, אחרי ההפטרה לפני י"י הושיעה וגו', בנעימה דומה למגילת אסתר. והשבת שלפני ראש חודש ניסן, היא פרשת החודש. מוציאין ב' ספרים, הראשון בפרשת השבוע, והשני בפרשת בא, החֹדש הזה לכם ראש חדשים. ומפטיר רב לכם נשיאי ישראל. [ובפסוק והנשיא וגו' ובדרכם יצאו, כך הגירסא בספרי תימן, לא ובצאתם יצאו]. ואם חל ראש חודש בשבת, אז היא פרשת החודש, ודינו כמו ראש חודש אדר שחל בשבת. והשבת שלפני פרשת החודש, היא פרשת פרה. מוציאין ב' ספרים, בראשון פרשת השבוע, ובשני בתחילת פרשת חוקת, ומפטיר בית ישראל יושבים על אדמתם. [ובפסוק בהקדשי בכם לעיניהם, כך הגירסא בספרי תימן בה"א, לא לעיניכם בכ"ף]:
ג יש אומרים כי פרשת זכור (ופרשת פרה) חייבים לקרותם מדאורייתא, ואין קורין בהם קטן למפטיר, ובני הישובים שאין להם מניין, צריכין שיבואו למקום שיש מניין. ואם אֵי־אִפשר להם, לכל הפחות יקראו אותן בנגינות הטעמים כראוי. והרבה פוסקים סוברים שאינן אלא מדרבנן כשאר קריאות התורה. וכן נראה דעת רבינו הרמב"ם. הלכך אין להעמיד קטן לכתחילה, לחוש לדעת הפוסקים דלעיל הסוברים שקריאתה מדאורייתא. אבל אם עמד קטן, יש להזהיר לציבור שיאמרו עִמו בלחש מלה במלה, שאין מצות זכירת עמלק תלויה בספר־תורה דוקא. גם לא נהגו להוציא לקריאת זכור, דוקא את הס"ת היותר מוגה ומהודר:
ד נשים פטורות מלשמוע קריאת פרשת זכור, וכן הוא המנהג פשוט שאינן באות לבית־הכנסת. ואם רוצה להחמיר על עצמה, תקרא בביתה מתוך החוֹמֶש:
ה סדר הוצאתם של־שני ספרי תורה או שלושה, והמזמורים שאומרים אז, ביארנו בס"ד לעיל הלכות קריאת התורה בשבת. ולעניין הקדישים שבין ספר לספר, מתי אומרים, מבואר גם־כן שם:
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד