חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

א תשרי

סימן קי"ז - הלכות כשרות הלוֹלב ושאר המינים, ואגידתם

[ה] עלה הערבה משוך, ופיו חָלָק, והקנה שלו אדום. ואפילו בעודו ירוק כשר, כיון שכשהוא שוהה באילן מתאדם. ורוב מין זה גדל אצל הנחלים, ועל־כן נקראים ערבי נחל, ואף הגדלים במקום אחר גם במדבר או בהרים, כשרים אפילו לכתחילה{ח}:

[ו] ערבה שיבשה או שנשרו רוב העלין שלה, או שנקטם ראש העץ שלה, פסולה. ורבינו הרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה. ואם נידלדלו רוב העלין מן הקנה ותלויים למטה, יש להחמיר{ט}:

[ז] אֶתְּרוֹג שניקב וחסר אפילו כל־שהוא, פסול. ואפילו כשאין הנקב ניכר אלא ע"י התבוננות. ואם הנקב מפולש מעבר לעבר אעפ"י שאינו חסר כלום, פסול. ואם הפילוש אינו אלא עד חדרי הזרע, כשר. וחסרון שנעשה ע"י הקוצים, אם עלה עליו קרום, כשר{י}:

[ח] כל האתרוגים בזמנינו הם בחשש הרכבה עם לימון, חוץ מן האתרוג התימני שכולו בָּשָׂר בלא פלחי־מיץ בפנים, ולכן אין לקחת מין אתרוג אחר{יא}:

[ט] ניטלה הַפִּטְמָא דהיינו הראש הקטן שבו הַשּׁוֹשַׁנְתָּא, פסול. אמנם ברוב האתרוגים שלנו הפטמא נובלת ונושרת מעצמה בעודם קטנים ביותר ע"ג האילן, ובזה אין חשש אפילו נשאר המקום חסר, מאחר שכך היא דרך גדילתם{יב}:
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד