ט תשרי

[יג] אחר קריאת בראשית, מוציאין כל ספרי תורה שבהיכל, ואומרים פיוטים בשמחה רבה ומקיפים התיבה{כג}, ורבים נוהגים גם בליל שמח"ת לעשות כן{כד}:

[יד] בזמן ההקפות, מנהגינו שמכניסים בפעם הראשונה לבית־הכנסת בניהם הקטנים כבני שנה או שנתיים, ומעטרים אותם במלבושים נאים, ומתנדבים עבור אנשי בית־הכנסת פירות ומיני קליות ומתיקה וכיו"ב, ויש מתנדבים ג"כ מטפחת לספר תורה{כה}:

[טו]בסיום הפיוטים יש נוהגים לומר ברכה לָרבים{כו}. ותרגום ההפטרה ביום זה, יש נוהגים שאומרים כל הילדים יחד{כז}:

[טז] מנהגינו שהכהנים נושאים כפיהם גם במוסף כמו תמיד, משום דלא שכיח שכרות אצלינו{כח}. אבל אם שתו רביעית יין, לא{כט}:

[יז] יום שמחת־תורה שחל להיות בשבת (בארץ ישראל), צריך להקפיד לעשות סעודת שחרית קודם חצות היום שאז הוא זמנה, כי מצות היום בשלוש סעודות, משא"כ כשחל בחוֹל דליכא קפידא בזה, מאחר שאין נוהגין אז לאכול סעודה שלישית (כדלעיל סימן צ"ח סעיף ג'). לפיכך כשחל בשבת ישכימו להתפלל, כדי שיוכלו לומר כל הפיוטים והתפילות, ויספיקו לקדש ולסעוד קודם חצות היום{ל}:

[יח] יש נוהגין שחתני־התורה עושין משתה ושמחה בביתם לריעיהם לסיומה של תורה ולהתחלתה, דאיתא במדרש{לא}, על האמור בשלמה המלך, ויבוא ירושלם ויעמוד לפני ארון ברית י"י וגו' ויעש משתה לכל עבדיו{לב}, אמר רבי יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה{לג}: