יג תשרי

[טז] כל דבר שהוא לצורך רפואה, מותר לעשות, בין לאדם{כח} בין לבהמה{כט}. וכן מותר לתקן משקפיים שנשברו בחוהמ"ע, אם יש לו קצת צער בדבר{ל}:

[יז] חידושי־תורה וכן חשבונות וכיוצא בהם שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי דבר האבד, וכן מה שהוא לצורך המועד מותר לכתוב. אבל שאר דברים אסור לכתוב, ואפילו להגיה אות אחת בספר תורה כגון מלא וחסר, או לעשות מרי"ש דל"ת וכיוצא בזה, אלא אם אין להם ספר תורה אחר. אבל מותר להפריד דיבוקים, וכן אות שרישומה ניכר מותר להעביר עליה קולמוס לחַזְּקהּ, וכן אות שאינה גולם אחד מותר להדביקה, שכל אלו אינם מעשה אומן{לא}. ואגרת שלומים ששולח אדם לחברו, מותר לכתוב{לב}. ולכל מה שמותר לכתוב, מותר גם־כן לתקן קולמוס ודיו{לג}. ולהדפיס ספרים וכדומה, אסור{לד}. והוא הדין אפילו במכונת־כתיבה{לה}:

[יח] מי שצריך למעות אפילו שלא לצורך המועד, אלא שהוא חושש פן לא ימצא ללוות אחרי המועד, והמלוה אינו רוצה להלוות לו בלי שטר, מותר לו לכתוב את השטר{לו}:

[יט] אין נושאים נשים בחוה"מ, משום דאין מערבין שמחה בשמחה. אבל מותר להחזיר גרושתו. ומותר לעשות סעודה לברית מילה ולפדיון הבן{לז}. ולעשות סעודת שידוכין וחינוך־ הבית, יש מתירים{לח}:

[כ]מותר לשכור פועלים אפילו ישראלים שיעשו מלאכתו אחרי המועד{טל}: