טו תשרי

[ד] וכן מי שצריך לקנות יין בעת הבציר, שיהא לו לצרכי ביתו לשתות כל השנה ואחר־כך יתייקר היין, מותר לו לקנות בחול־המועד [בצנעא אם אפשר{ד}]. אבל למשא ומתן, אסור לקנות{ה}:

[ה] דברים הנצרכים למועד, כגון תְּבָלין או ירקות או חלב וכל דבר שאינו מתקיים, פותחים חניותיהם ומוכרין כדרכן אפילו בפרהסיא. וכיון שמותרין לפתוח החנות בשביל ישראל, מותרין למכור גם לגויים. מוכרי פירות, בגדים ומנעלים כלים ותכשיטים, אם החנות ברשות הרבים, מוכרים לצורך המועד בצנעא, דהיינו שפותח דלת אחת ונועל אחת. ובערב יו"ט האחרון, מותר למכור פירות בפרהסיא{ו}:

[ו] מותר לגבות חובות של הלוואות אפי' מישראל, משום דאין זה בכלל סחורה{ז}:

[ז] להלוות בריבית לגוי הרגיל אצלו, מותר, משום דהוי דבר האבד שלא ירגיל את עצמו אצל אחר. ואם מלוה לגוי שאינו רגיל אצלו, יוציא הריבית של שבוע אחד לשמחת יו"ט. ולמכור סחורה למי שאינו רגיל אצלו, אסור, ולא מהני מה שיוסיף לשמחת יו"ט. אבל למי שרגיל אצלו, מותר, משום דהוי דבר האבד, שלא ירגיל את עצמו אצל אחר{ח}:

[ח] החלפת מטבעות אסורה (כגון דולרים בשקלים, או להיפך), שזה נחשב סחורה{ט}. והוא הדין שאסור לקנות ניירות־ערך או מניות מהבנק{י}: