כ מרחשון

[י] יקבע לו בית־הכנסת או בית־המדרש, שיתפלל שם בקביעות, וגם שם יקבע לו מקום מיוחד{ל}. וכל תוך ארבע אמות נחשב אותו מקום{לא}. וטוב אם יכול לקבוע לו מקום אצל הקיר, כמו שמצינו בחזקיהו המלך, דכתיב{לב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר וגו'. ולא יעמוד ולא ישב בתפילה אצל רשע. וכשמתפלל בביתו, יקבע לו גם־כן מקום, שלא יבלבלוהו בני ביתו{לג}:

[יא] מצוה לרוץ כשהולך לבית־הכנסת או לבית־המדרש או לשאר מצוות, ואפילו בשבת (כדלקמן סימן ס"ו סעיף ב'), שנאמר{לד} נרדפה לדעת את י"י, וכתיב{לה} דרך מצוותיך ארוץ. אבל בתוך בית־הכנסת ובית־המדרש, אסור לרוץ{לו}. ובבואו לפני הפתח, ישהה מעט, שלא יכנס בפתע פתאום. ויירתע ויפחד מהדר גאונו יתברך, ויאמר את הפסוק{לז} ואני ברוב חסדך וגו' שהוא כמו נטילת רשות, ואחר־כך יכנס, וישתחוה לנגד ההיכל, וילך באימה וביראה כהולך לפני מלך. מצוה להתעטף בציצית, ולהניח תפילין בביתו, וילך כך לבית־הכנסת. ובמקום שדרים בין האומות, או שצריך לעבור דרך מבואות מטונפות, יתעטף בציצית ויניח תפילין בַּפְּרֻזְדּוֹר של בית־הכנסת, כי הוא עניין גדול ליכנס לבית־הכנסת מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין{לח}:

[יב] מנהגינו לתת לב שלא ליכנס לבית־הכנסת בעת שאומרים הקהל או השליח־ציבור דבר רע, כגון בתהילה לדוד כשאומרים ואת כל הרשעים ישמיד, אלא ממתינים בפרוזדור עד סיום אותו עניין ואז נכנסים{טל}:

[יג] אם מחמת איזה אונס, אינו יכול לילך לבית־הכנסת או לבית־המדרש, ואפילו לשאר מניין קבוע יש לו איזו מניעה מללכת, יתאמץ לקבץ עשרה אנשים, שיתפלל על כל פנים בביתו בציבור. ואם אי־אפשר לו, יתפלל על כל פנים בשעה שהציבור מתפללין, שאז הוא עת רצון. וכן מי שהוא דר במקום שאין שם מניין, יתפלל בשעה שהציבור מתפללין בעיירות. אך אם צריך ללמוד או לעסוק במלאכתו הנחוצה לו, ונתבאר לעיל סימן י' סעיף א' שאסור להתחיל בהם קודם התפילה, יכול להקדים להתפלל תֶּכֶף משתנץ החמה{מ}:

[יד] וכן מי שליבו חלש, וקשה עליו להמתין מלאכול עד לאחר גמר תפילת הציבור, מותר לו להקדים תפילתו בביתו, כדי לאכול מיד, כדלעיל סימן י' סעיף ב'. ודוקא בביתו מותר לו להקדים בעניין זה. אבל אם בא לבית־הכנסת שיש שם ציבור, אסור לו להקדים תפילתו לתפילת הציבור. ואפילו אם רוצה לצאת חוץ לבית־הכנסת להתפלל קודם הציבור, אסור, אלא אם־כן רואה שהציבור מאחרים מלהתפלל, יתפלל הוא בפני עצמו, כדי שלא לעבור הזמן. וכן אם הוא חולה או שיש לו אונס אחר, מותר להקדים תפילתו, אפילו בבית־הכנסת. ויותר טוב שילך לביתו להתפלל{מא}: