יד מרחשון

[כג] חייב אדם למשמש בתפילין בכל עת ועת שנזכר בהם, שעל ידי זה לא יבוא לידי היסח־דעת גמור. וימשמש תחילה בשל־יד, ואחר כך בשל־ראש. ונוהגין למשמש בהן ולנשקן כשמזכיר מצותן בקרית שמע{פד}, כדלקמן סימן ט"ו סעיף ט':

[כד] תפילה של־ראש קדושתה גדולה משל־יד, לפי שיש בה רובו של שם שדי. ולכן אפילו רצועה שהיתה בשל־ראש, אסור לעשותה של־יד, לפי שמעלין בקודש ואין מורידין. אבל משל־יד, מותר לעשותה לשל־ראש{פה}:

[כה] המנהג שלא לחלוץ את התפילין, עד אחרי קדושת ובא לציון. ולמנהג השאמי, ביום קריאת ספר־תורה, שאין מחזירין את הספר־תורה מיד, אלא אחרי קדושת ובא לציון (כדלקמן סימן כ"ב סעיף ל"ו), אין חולצין אותם, עד שיחזירו את הספר־תורה ויניחוהו בהיכל{פו}. וראוי להמתין עד אחרי קדיש תתקבל{פז}. ולפי דעת המקובלים, לא יחלצם עד אחרי על־כן נקוה לך, ומה־טוב ללמוד גם־כן אחרי התפילה כשהם עליו, וכן מנהג המדקדקים{חפ}. ובראש־חודש חולצים אותם לפני תפילת מוסף{פט}, ובבלדי נוהגים לחלצם קודם לכן, אחרי שמשלימים המזמור של־יום, לפני שמתחילים המזמור של ראש־חודש{צ}:

[כו] תפילין של־ראש חולצין מֵעוֹמֵד, ושל־יד מִיּוֹשֵׁב. וסִימָנֶךָ{צא} כאשר יחנו, כן יִסָּעו{צב}. תחילה מסיר את הכריכות מן האצבע (וגם אותן יחלוץ מעומד{צג}) וחולץ של־ראש, ורק אחר־כך חולץ של־יד. משום דכתיב{צד} והיו לטוטפות בין עיניך, והיו לשון רבים, על כן דרשו רבותינו ז"ל{צה} כל זמן שבין עיניך, יהיו שתים. ולפיכך מניחין תחילה של־יד, וחולצין תחילה של־ראש, שכל זמן שיש עליו של־ראש, תהיה עליו גם של־יד. ויחלוץ של־ראש ביד שמאל, שהיא היד החלשה, כדי להראות שקשה עליו חליצתן. כי המצוה היא שיהיו התפילין על האדם כל היום, אלא שמפני שאין לנו גוף נקי (עיין לקמן סעיף ל'), אנחנו חולצין אותם בסוף התפילה{צו}. ולא יחלוץ את התפילין, לא בפני ספר־תורה, ולא בפני רבו המובהק שרוב חכמתו ממנו, אלא יסלק את עצמו לצדדין{צז}. וטוב לנשק את התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן, משום חיבוב מצוה{צח}. ואין להסיר את הטלית מעליו, עד לאחר חליצת התפילין. וצריך להסירו מעומד, כמו שנתעטף בו מעומד{צט}:

[כז] מנהגינו לקפל את הרצועות משני צדדי הקציצה (אחת לימין ואחת לשמאל לסירוגין, וחוזר חֲלִילָה, ותוחב הקצה בסופן), הן בשל־יד הן בשל־ראש, כדי שייראו כצורת כנפי־יונה המגינות עליה מכאן ומכאן. ואין חוששין במה שהן מונחות על־גבי הקשר של יו"ד, אעפ"י שקדושתו יותר גדולה מהרצועות, כיון שזהו דרך תשמישן. וכן בתפילין של־ראש מניחין הדל"ת תחת המעברתא ולא עליה{ק}. ויזהר שלא תהיה מקצת הרצועה מהופכת ומקצתה מקופלת כדרכה, שאם לא כן כשיבוא ללבוש התפילין בפעם אחרת, בקל יתהפכו בשעת הלבישה (ועיין לעיל סעיף כ') כיון שכבר הם רגילות להתהפך{קא}: