ט מרחשון

[לה] יש אומרים שראוי לעשות היכר איזה ציציות לפנים ואיזה לאחור שלא יתחלפו, ועל פי זה נתפשט המנהג לעשות עטרה לנוי בצד הראש. ויש חולקים. ועכ"פ אם נתעטף בטלית כשהעטרה כלפי הקרקע, ראוי להעלותה{קב}:

[לו] קטן היודע להתעטף שתי ציציות לפניו ושתיים לאחוריו (עיין לעיל סעיף י"ז) וגם יודע לאחזם בידו בשעת ק"ש, אביו צריך לקנות לו טלית מצוייצת, ומברך עליה משום חינוך כמו בשאר המצוות{קג} (ועיין לעיל סוף סעיף ט"ו):

[לז] הלובש בגד שהוא חייב בציצית בלא ציצית, הרי זה ביטל מצות־עשה{קד}. ובגדים שיש להם ארבע כנפות, צריך לחתוך מהן קרן אחת שתהא עגולה. אבל אם כפל את הקרן, וּתְפָרָהּ באופן שנראית עגולה, לא מהני, דכל מה שלא חתכו עדיין מכלל הבגד הוא{קה}. אמנם לא יבקש תחבולות ליפטר מהמצוה, אלא אם כן בלא"ה הוא לובש טלית־קטן{קו}. וגדול עונש המבטל מצות ציצית. והזהיר במצוה זו, זוכה ורואה פני השכינה{קז}:

סימן ט' - הלכות תפילין

[א] מצות תפילין היא מצוה יקרה מאד, שכל התורה הוקשה לתפילין, שנאמר{א} למען תהיה תורת י"י בפיך{ב}. ומי שאינו מניח תפילין, הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן{ג}. ומי שמניח תפילין פסולין, לא זו בלבד שאינו מקיים את המצוה, אלא שמברך ברכות רבות לבטלה, שהוא עוון גדול{ד}. ולכן צריך לקנות תפילין שכתב פרשיותיהן סופר מומחה וירא־שמים{ה}, ושיהיה בטוח שהבתים והרצועות נעשו כדת וכדין. וכל ירא־שמים יתן אל ליבו, אם על מלבושיו וכליו הוא מהדר שיהיו כתיקונן, כל־שכן בחפצי ה' יתברך, שלא יצמצם ויחוס על הכסף, אלא יהדר לקנות אותן שהם בודאי כשרים, אף שמחירם רב. וישגיח עליהם שיהיו מתוקנים ושחורים, הבתים והרצועות. ואם נתקלקלו התפילין, אפילו רק במקצת, או שנפסקו התפירות, וכיוצא בזה, ישאל מיד לחכם אם הם כשרים{ו}, מפני שיש בהם חילוקי דינים שאי אפשר לפרטם בספר זה כי רבים הם{ז}:

[ב] תְּפִלִּין, הוא לשון פלילה והוכחה (ולכן הלמ"ד דגושה, למלאות חסרון השנייה). כי התפילין הן עדות והוכחה, שהשכינה שורה עלינו, כמו שאמר הכתוב{ח} וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וגו', ודרשו רבותינו ז"ל{ט} אלו תפילין שבראש, שיש בה שי"ן מהשם שדי. ולכן טוב שהתפילה של־ראש תהיה גלויה ונראית, ולא יכסה אותה בטליתו{י}. אבל תפילה של־יד צריך לכסותה, משום שנאמר{יא} והיה לך לאות, ולא לאחרים לאות. ולכן אפי' בשעת הנחה נוהגים להאפיל בטלית על הזרוע{יב}: