ז מרחשון

[כה] השואל מחבירו טלית רק כדי לעלות לספר תורה או לעבור לפני התיבה וכיו"ב, יש ספק אם לברך עליה, על־כן יתכוין שאינו רוצה לקנותה, ואז לכולי־עלמא אינו צריך לברך. אבל על טלית הקהל, אפילו אינו נוטלה רק לעלות לתורה וכיו"ב, צריך לברך עליה דהוי כשלו (וטוב להתכוין בפירוש לשם מצות ציצית, ולא מפני כבוד הציבור בלבד){עט}:

[כו] אם נפסק (פי' נחתך) חוט מארבעת חוטי הציצית, שבכפילתם בנקב נִהְיִים שמונה חוטים, ונשאר ממנו כדי ענִיבה (דהיינו כארבעה סנטימטרים{פ}), או אפילו נפסקו ארבעתם אלא שנשאר מכל אחד כדי עניבה, כשר. אבל אם נפסק אפילו רק חוט אחד, ולא נשאר ממנו כדי עניבה, אף־על־פי ששלושה חוטים נשארו שלמים, פסול. הִלְכָּך אם נפסק חוט אחד משמונת החוטים התלויים, אפילו נפסק לגמרי עד מקום חיבורו בכנף, פשיטא דכשר, כיון שחוט זה אינו אלא חצי חוט, והרי יש עדיין בחציו השני כדי עניבה ויותר. ואם נפסקו ב' חוטים ולא נשאר מהם בכל אחד כדי עניבה, יש לחוש שמא שני חוטים אלו הם חוט אחד, ואם־כן הציצית, פסול. אבל אם הוא בטוח שהם משני חוטים, כגון להנוהגים לעשות קשרים בין חוליא לחוליא, ודקדק בשעת קשירתם לקשור תמיד ד' ראשים שבצד זה, עם ד' ראשים שבצד זה (עיין לעיל סעיף ה'), ועתה נפסקו ב' ראשים מצד אחד שלַּ־קשר, אם כן הרי הם בודאי מב' חוטים, וכיון שנותר בכל חוט עדיין שיעור כדי עניבה ויותר בצד השני שלַּ־קשר, הרי הציצית כשר. וכן הדין אפילו נפסקו ארבעתם מצד אחד, כאמור לעיל. אמנם כשיש אפשרות בקלות להשיג ציצית, צריך לחוש לדעת רבי' תם הסובר שאין להכשיר אלא כשנשתיירו ב' חוטים שלמים, שהם ארבע, שכל אחד מארבעתם ארוך י"ב אגודלים{פא}. ואם נפסק חוט אחד במקום שהם תלויים בנקב, פסול{פב}:

[כז] זה שאמרנו שאם נפסק חוט אחד ונשאר ממנו כדי עניבה כשר, זהו דוקא, אם בשעת עשייה היו כל החוטין ארוכים כשיעור, אלא שאחר־כך נפסקו. אבל אם בשעת עשייה, היה אפילו רק חוט אחד קצר רק משהו מן השיעור, יש אומרים שפסול{פג}, ויש אומרים שרק לכתחילה אסור להניחו בבגד{פד}:

[כח] החוטים צריכים להיות שזורין משני חוטין לכל הפחות{פה}, ובדרך כלל עושים מארבעה, ויש מהדרין משמונה למצוה מן המובחר{פו}. ואם איזה חוט נפרד משזירתו לגמרי (ר"ל בלתי שזור אפילו לשניים), אזי כל הפרוד נחשב כאלו נחתך ואיננו{פז}. לפיכך נוהגים לעשות קשר בסוף כל חוט, כדי שיעמוד בשזירתו{חפ}:

[כט] אם נחתך או נקרע הכנף, ונפרד לִגְמַרֵי מן הטלית, ואין בחתיכה זו ג' אגודלים, יש־אומרים שחתיכה זו אפילו לאחר שתפרה היטב אל הטלית, פסולה מלהטיל בה ציצית, דכיון שאין בה ג' אגודלים, אין עליה שֵׁם בגד, ואפילו אם נתחברה עם הטלית נחשבת כפרודה. וראוי להחמיר כן. אבל אם נשארה מחוברת מעט, מועילה התפירה שתהא נחשבת בכלל הטלית, והציצית שיטיל בה אחר התפירה, כשר{פט}. ונוהגין לתפור חתיכת בגד בכנפי הטלית כדי לחזקו{צ}: