א מרחשון

[ו] הניעור עד אחר חצות הלילה, אינו מברך כלום באותה שעה. והקם מחצות הלילה ללמוד, מברך אז על־נטילת־ידים וכל ברכות השחר וברכות התורה, בין יחזור לישן קודם עמוד השחר בין לא יחזור לישן. ופרשת התמיד ראוי לדלג אז, להניח אמירתה ליום. וכשיקום יחזור ויטול ידיו ג"פ בלא ברכה{י}. והישן ביום, אינו מברך אלהי הנשמה בקומו{יא}:

[ז] כל ברכות השחר, אם לא אמרם קודם שהתפלל, יכול לאמרם לאחר התפילה{יב}. חוץ מברכת על־נטילת־ידים (כיון שיש אומרים דנטילת־ידים שחרית, נתקנה משום התפילה, אם־כן לאחר שהתפלל, אין עוד מקום לברכה זאת), וחוץ מברכת אלהי הנשמה (שכבר יצא בברכת מחיה המתים){יג}. ויש אומרים שגם ברכות התורה לא יאמר, משום שכבר נפטר בברכת אהבת עולם, שיש בה גם־כן מעין ברכת־התורה, ותן בליבנו להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד וכו'. ויש אומרים שאין ברכת אהבת עולם פוטרת מברכות התורה, אלא אם לומד לאחר התפילה מיד בלי הפסק. לכן לכתחילה צריכין ליזהר לברך ברכות התורה קודם התפילה. ובדיעבד, אם לא בירך קודם התפילה, ילמוד איזה דבר מיד אחר התפילה. ואם גם זאת לא עשה, אפילו הכי לא יברך מספיקא{יד}:

[ח] אם קראוהו לעלות לספר תורה, קודם שבירך ברכות התורה, אם אפשר לו לברך קודם את כל ברכות התורה, וגם לומר לכל הפחות פסוק אחד קצר, כגון יברכך י"י וישמרך, יעשה כן, ואחר־כך יעלה לתורה ויברך. ואם אי־אפשר לו לעשות כן, יעלה כך לתורה, וכיון שבירך אשר בחר בנו וכו' לא יאמר אחר־כך רק ברכות אשר קדשנו וכו' הערב נא וכו', ויאמר וידבר י"י וגו'{טו}:

[ט] כשהוא אומר ונהיה אנחנו וצאצאינו וכו' יתכוין בכל לבבו ובכל נפשו שיהיו בניו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מדות טובות. וכן בסדר היום כשהוא אומר למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כדי שלא יבוא אחד מבני ביתו לידי עבירה או דבר מכוער חס־ושלום{טז}:

[י] נוהגים להוסיף כמה דברים לפני ברכות השחר וברכות התורה ולאחריהן, וזה סדרן. תחילה פותח אדון העולמים וכו' (עיין לקמן סימן י"א סוף סעיף ב'), שמע י"י קולי בשיחי וכו', יהי רצון מלפניך וכו' לטהר מערכי רעיוני וכו', ואומר כל הברכות על הסדר עד גומל חסדים טובים. ואחר־כך יהי רצון וכו' שתצילני היום הזה וכו' מעזי פנים וכו'. רבון העולמים וכו' אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו וכו'{יז}, ואומר ברכות התורה. ואחר־כך וידבר י"י וגו' צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי וגו' וברכת כהנים, אלו דברים שאין להם שיעור, אמר ר' זירא, תנא דבי אליהו לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו' עד ברוך י"י לעולם אמן ואמן. וכשאומרים אותם בציבור (עיין לעיל סעיף א') מסדיר את הכל לפניהם השליח־צבור, ומן וידבר וגו' צו את בני ישראל, אומרים כל הקהל יחדיו, עד הסוף{יח}. ויש נוהגים שגם פסקת יהי רצון וכו' לטהר מערכי רעיוני וכו' אומרים יחדיו, מפני שהיא בלשון יחיד, ואיך יאמרֶנה הוא עבורם בלשון יחיד{יט}. וכל זה הסדר לפי מנהג הבלדי, אך בשאמי יש כמה שינויים והרבה הוספות, כגון פרשת העקידה ופיטום הקטורת וכו', קדיש דרבנן (אם נמצאים אז עשרה), הודו לי"י קראו בשמו וגו' כנדפס בסידורים{כ}: