יז כסלו

[כא] מי שיש לו מום בפניו, בבתי־כנסיות שנוהגין הכהנים לשלשל את הטליתות על פניהם (כדלעיל סעיף ה') מותר לישא את כפיו. אבל מי שיש לו מום בידיו, כגון שהם בֻּהְקָניוֹת (פי' מין נגע לבן) או מנומרות בנקודות דקות, או שהם עקומות, או שאינו יכול לחלוק אצבעותיו, לא ישא את כפיו, מפני שהעם יסתכלו בו ויסיחו דעתם (אלא אם כן בבתי כנסיות שמנהגם לשלשל הטליתות גם על ידיהם{נא}). ואם הוא רגיל בעירו, שכבר שהה שם שלשים יום ומכירים אותו, נושא את כפיו. היו ידיו צבועות, לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בהם. ואם רוב העיר מלאכתן בכך, ישא את כפיו. עילג שאינו יודע לחתך האותיות היטב, כגון שקורא לאל"ף עי"ן ולעי"ן אל"ף, או וי"ו כמו בי"ת רפויה, או חי"ת כמו כ"ף רפויה, או שי"ן ימנית כמו שמאלית, לא ישא את כפיו, אם לא שכל הקהל קורין כן{נב}. ויש מקילים כשהוא רגיל בינינו ויודעים כולם שמבטאו הוא כך{נג}. וכל כהן שאינו נושא את כפיו, יצא קודם רצה מבית־הכנסת לחוץ, עד שיגמרו נשיאת כפים{נד}:

[כב] כהן שהרג נפש (מישראל{נה}) אפילו בשוגג, לא ישא את כפיו, אפילו עשה תשובה{נו}. ומשומד לדת הגוים שעשה תשובה, יש אומרים שיכול לישא את כפיו{נז}. ומחלל שבת בפרהסיא, הרי הוא כגוי ולא ישא את כפיו{נח}, מיהו יש המקילין במדינות שנפרץ האיסור בעוה"ר{נט}. נשא גרושה או חלוצה או שנטמא במזיד למת שאסור לו לְהִטַמֵּא אליו [כמו שיתבאר בס"ד להלן בחלק יורה דעה הלכות טומאת כהן סימן קפ"ג סעיף י"ד], לא ישא את כפיו עד שיעשה תשובה על פי הוראת תלמיד חכם. ושאר עבירות, אינן מונעות מנשיאת כפים. חָלָל (דהיינו הנולד מנשים האסורות לכהנים, כגון גרושה או חלוצה) אינו נושא את כפיו{ס}:

[כג] אונן, אינו נושא את כפיו. אך האבל נושא כפיו אפילו בתוך השבעה, וכן עיקר, אף על פי שיש נוהגים שלא לישא אז, ויש נוהגים שאפילו הבאים לנחם ומתפללים שם אינם נושאים כפיהם{סא}. ויש אומרים שפנוי לא ישא את כפיו, מטעם ששרוי בלא שמחה{סב}, ואין מנהגינו כן{סג}:

[כד] קטן שלא הביא שתי שערות, אינו נושא כפיו בפני עצמו כלל. אבל עם כהנים גדולים, נושא ללמוד ולהתחנך. ומשהביא שתי שערות, נושא כפיו אפילו בפני עצמו. ודוקא באקראי ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו, שאז נושא כפיו בקבע ואפילו הוא פנוי (כנזכר בסעיף הקודם). וכל שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו, אף על פי שלא נתמלא זקנו, קרינן ביה נתמלא זקנו, והיינו כבן עשרים או כבן שמונה־עשרה שנה וכבר התחיל זקנו לצמוח מעט{סד}. ונראה שציבור של בחורים שרובם ככולם לא נתמלא זקנם, כמו שמצוי בישיבות, נושאים הכהנים כפיהם בקביעות אף על פי שלא נתמלא זקנם{סה}:

[כה] דיני קדושת כהן, יתבארו בס"ד להלן חלק יורה דעה בסוף הלכות כבוד תלמיד־חכם וזקן סימן קס"ג: