טז כסלו

[טז] כשאין בבית הכנסת רק כהן אחד, אין הממונה קורא לו "כהנים", אלא הוא מעצמו מתחיל הברכה{טל}. אבל אם יש עמו כהן קטן, קורא להם כהנים{מ} (ועיין לקמן סעיף כ"ד). ומנהגינו שאפילו כשאין אלא כהן אחד ממש, גם כן הוא מתחיל יברכך מעצמו, כמו כשיש שני כהנים או יותר, וכן עיקר{מא}:

[יז] אם אין כהן כלל, כשמגיע השליח־ציבור להטוב שמך ולך נאה להודות, אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכינו בברכה המשולשת וכו' כאמור יברכך י"י וישמרך. ונוהגים שעונים הציבור "כן יהי רצון" ולא "אמן". וכן פסוק שני ושלישי. ואחר־כך מוסיף פסוק ושמו את שמי וגו', ומסיים שים שלום וכו'{מב}. ובזמן שאין מתפללים לחש תחילה אלא מיד מתחיל השליח־ציבור לומר בקול־רם והציבור אומרים עמו בלחש (כדלקמן סימן נ' סעיף ט') אינם עונים כלום על הפסוקים משום הפסק{מג}. וכשהוא אומר יברכך י"י, יראה השליח־ציבור כלפי ההיכל. וישמרך, לצד ימינו. יאר י"י, כלפי ההיכל. פניו אליך ויחנך, לשמאלו. ובאמירת פסוק ישא וגו' כלפי ההיכל{מד}:

[יח] יש מצריכים להשתדל שהשליח־ציבור לא יהיה כהן{מה}, ואין מנהגינו כן{מו}. ואם הש"צ כהן ויש שם עוד כהנים, יש אומרים שלא יעלה לדוכן (אבל מנהגינו שעולה{מז}) וגם לא יקרא הוא לפני שאר הכהנים, אלא איש אחר יעמוד אצלו שֶׁיִּקְרָא "כהנים" וגם יְקַרֶא לפניהם את התיבות, והשליח־ציבור עומד ושותק עד שים שלום. ואין עבירה במה שאינו עולה לדוכן, אף שזה קרא כהנים בקול, כי אין הכוונה אלא על מי שאינו עומד בתפילה ועקר רגליו ברצה. ואם אין שם כהן אחר אלא הוא, אזי יעלה הוא לדוכן, כדי שלא תתבטל מצות נשיאת כפים. ובתנאי שהוא בטוח שלא יתבלבל על ידי זה אחר־כך בתפילתו, או שמתפלל מתוך הסידור. וכיצד עושה. עוקר רגליו קצת לֵילֶךְ כלפי הדוכן בברכת רצה, ואומר עד ולך נאה להודות, ועולה לדוכן, ואדם אחר מקרא אותו. וחוזר שליח־ציבור ואומר שים שלום. ואם לא עקר רגליו ברצה, אינו רשאי לעלות{מח}:

[יט] ציבור שכולם כהנים, אם אין שם אלא עשרה, כולם עולים לדוכן. למי מברכין. לאחיהם שבשדות. ומי עונה אחריהם אמן. הנשים והטף. ואפילו אין שם נשים וטף, אין עניית אמן מעכבת. ואם יש יותר מעשרה, היתרים מעשרה יעלו לדוכן, והעשרה ישארו לענות אחריהם אמן{מט}:

[כ] כהן שנשא את כפיו ואחר־כך הלך לבית־הכנסת אחרת, אם רוצה יכול לעלות לדוכן גם שם, ומברך שנית אשר קדשנו בקדושתו של־אהרן וכו', ואף על פי שיש שם כהנים אחרים. ויכול לעשות זאת אפילו כמה פעמים ביום. ואם אינו רוצה לישא את כפיו, אף ששומע קוראין "כהנים", אינו עובר בעשה, כיון שכבר עלה{נ}: