צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
י כסלו
סימן י"ח - הלכות חֶזְרַת־התפילה ע"י השליח־ציבור
[י] אין שליח־ציבור אומר תפילת שמונה־עשרה בקול (עיין לקמן סימן נ' סעיף ט'), אלא אם־כן יש לכל־הפחות ששה אנשים, שהם רוב מניין, שמתפללים עתה. ואם לאו, אינו אומר בקול רק עד האל הקדוש, ובתוספת הקדושה, וגומר בלחש{כח}:
[יא] כל מקום שהיחיד אם טעה חוזר ומתפלל (כגון הנזכר לעיל סימן י"ז), כמו כן שליח־ציבור בחזרת התפילה, אם טעה חוזר ומתפלל. [ואפילו בעשרת ימי תשובה אם טעה ולא אמר המלך הקדוש, חוזר לראש ואומרים שוב קדושה, כדלקמן סימן ק"י סעיף א']. חוץ משחרית של ראש־חדש, וכן של חול־המועד, שאם שכח ולא אמר יעלה ויבא, ולא נזכר עד שהשלים תפילתו, אין מחזירין אותו. כי משום טורח הציבור כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, סמכינן על מה שיזכיר בתפילת המוסף{כט}. אבל אם נזכר קודם שהשלים תפילתו, חוזר לרצה ואין בזה משוֹם טורח ציבור{ל}:
[יב] חייב אדם לומר קדושה עם הציבור, וכן לענות אמן יהא שמיה רבא וכו' על קדיש שאומר שליח־ציבור, וכן במודים חייב הוא לשחות עם הציבור. הלכך אם נתאחר לבא לבית הכנסת, באופן שאינו יכול להתפלל עם הציבור, והוא מוכרח להתפלל ביחידות, אם אין השעה עוברת, צריך להשגיח שלא יתפלל שמונה־עשרה, בשעה שיפסיד מלענות אחד מדברים אלו, אלא ימתין עד שיענה, ואחר־כך יתפלל שמונה־עשרה{לא}. אבל לא ימתין בין גאל ישראל לתפילת שמונה־עשרה, שהרי צריך להסמיך גאולה לתפילה, ואסור להפסיק ביניהם, אלא ימתין קודם, כנזכר לעיל סימן ט"ז סעיף ב'{לב}:
[יג] יחיד העומד בתפילת שמונה־עשרה, וכשהוא מסיים מחיה המתים, אומרים הציבור קדושת ובא לציון, או קדושת יוצר, לא יענה עמהם קדוש, לפי שאין הקדושות שוות. אבל אם הציבור אומרים קדושת מוסף, והוא מתפלל שחרית, יש אומרים שיענה עמהם קדוש וכו', וכן בהיפך, דקדושת שחרית וקדושת מוסף שוות הן{לג}:
סימן י"ט - הלכות תפילת תשלומין
[א] כבר נתבאר (בסימן ט"ז סעיף א') שאם עבר זמן תפילה במזיד, אין לה תשלומין{א}. אבל אם מחמת שגגה או אונס לא התפלל, או שטעה בתפילתו בדבר שצריך לחזור ולהתפלל, יכול להשלימה לאחר התפילה הסמוכה לה{ב}: