ה כסלו

[כד] כפי סודן של דברים צריך לכוון בכריעותיו וזקיפותיו שהם ארבע וארבע, כנגד ארבע אותיות הוי"ה (תפארת) וארבע י ה ו ה אותיות אדנ"י (מלכות), כשהם מכוונים זה כנגד זה. א ד נ י בכריעתו הראשונה יכוין להוריד יו"ד דהוי"ה להאיר לאל"ף של אדנ"י כדי לזקפו. ובזקיפתו יכוין להעלות האל"ף של אדנ"י לגבי היו"ד של הוי"ה יא. וכן בכריעתו השנייה יכוין להוריד הה' לד', ובזקיפתו להעלות הד' לה' הד. וכן בכריעתו השלישית יכוין להוריד הו' לנ', ובזקיפתו הנ' לו' ונ. וכן ברביעית יכוין להוריד הה' לי', ובזקיפתו הי' לה' הי. ומי שאינו מכוין כך, שכינה מתרעמת עליו{עו} נתנני י"י בידי לא אוכל קום. ואם מכוין, עליו נאמר{עז} אז תקרא וי"י יענה{עח}:

סימן י"ז - הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם, שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו

[א] בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, ומתחילין מתפילת לחש דמוסף של־שמיני עצרת, ואין פוסקין עד תפילת לחש דמוסף של־יום טוב ראשון של־פסח, ולא עד בַּכְּלָל. ואסור להזכיר הגשם, עד שיכריז הש"צ משיב הרוח ומוריד הגשם. ואם לא הכריז, אין אומרים אותו אז בתפילת המוסף שבלחש. וכן היה מנהג הקדמונים שמכריז הש"צ לקהל כך קודם המוסף. ובדורות האחרונים המנהג לומר אז פיוטים שנכללת בהם הכרזה זו, ונקראים בשם תיקון הגשם. וחולה שמתפלל ביחידות בביתו וכן בני הכפרים שאין להם מניין, ימתינו בתפילת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף, ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו. ובקיץ אומרים מוריד הטל, ומכריזים על כך בפיוטים שקודם מוסף של יום ראשון דפסח, הנקראים תיקון הטל, ופוסקים מלומר משיב הרוח ומוריד הגשם{א}:

[ב] בחורף, אם טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שסיים ברכת מחיה המתים, אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע עניין, כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו, אומר גם־כן לישיני עפר, ואומר משיב הרוח וכו' מי כמוך וכו'. ואם רוצה יכול לחזור ולומר, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים ברכת מחיה המתים, והתחיל בברכה שאחריה דהיינו אתה קדוש (ואפילו אמר רק תיבת אתה, והוא הדין ש"צ שהתחיל לומר נקדישך), צריך לחזור לראש תפילת שמונה־עשרה. ולא סַגֵי שיתחיל אתה גבור, מפני ששלושת הברכות הראשונות נחשבות כאחת לעניין זה, שאם סיים הברכה שלא כהוגן צריך לחזור לראש התפילה. ואפילו אם סיים כבר מחיה המתים ונזכר קודם שהתחיל ברכה שאחריה, א"צ לחזור אלא יאמר מיד משיב הרוח ומוריד הגשם, וימשיך אתה קדוש. ואם אמר רק ברוך אתה ה', לא יסיים מחיה המתים, אלא למדני חוקיך (עיין לעיל סימן ו' סעיף ז') ויחזור למשיב הרוח ומוריד הגשם{ב}. טעה בערבית של יום טוב ראשון דפסח או בשחרית ולא אֲמָרוֹ, אינו צריך לחזור{ג}:

[ג] במה דברים אמורים שצריך לחזור כשלא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם לא אמר מוריד הטל. אך אם טעה ואמר מוריד הטל{ד}, ולא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר ברכת מחיה המתים, ואינו צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שהזכיר טל{ה}. מיהו צריך ליזהר מאד שלא יטעה{ו}. ואם נזכר קודם שאמר את השם, יאמר במקום דסליק עניינא, משיב הרוח ומוריד הגשם{ז}:

[ד] בקיץ, אם טעה ולא אמר מוריד הטל, אינו חוזר, מפני שהטל אינו נעצר. ואם טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שסיים ברכת מחיה המתים, חוזר ומתחיל אתה גבור וכו', וכן אם כבר סיים אלא שעדיין לא התחיל ברכה שאחריה. אבל אם לא נזכר עד לאחר שהתחיל ברכה שאחריה (כדלעיל סעיף ב'), חוזר לראש התפילה. ואם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם, אינו חוזר, אפילו אם עדיין לא סיים הברכה{ח}. אם טעה בערבית או בשחרית של שמיני־עצרת וַאֲמָרוֹ, אינו צריך לחזור לראש{ט}: