כא שבט

[יג] דבר שמסתפקים בברכתו אם היא מעין שלש או בורא נפשות, יש אומרים שיברך בורא נפשות שהיא כוללת כמו ברכת שהכל. ועיין לקמן סימן מ"ב סעיף ט'{יט}:

[יד] לכתחילה אסור לאדם לצאת ממקומו, או לעסוק באיזה דבר, עד שיברך ברכה אחרונה, שמא ישכח מלברך{כ}. ובדיעבד כשיצא ממקומו, אם הוא צריך לברך בורא נפשות רבות, יכול לברך במקום שהוא שם. אבל אם הוא צריך לברך ברכה מעין שלש, לכתחילה צריך שיחזור למקומו כמו בברכת המזון לעיל סימן ל"ב סעיף י"א{כא}:

[טו] אכל ושתה ולא בירך מיד ברכה אחרונה, יכול לברך עד שעת עיכול, דהיינו כל זמן שאינו תאב לאכול פירות. ולאחר שתייה, כל זמן שאינו צמא. ולאחר זמנים אלו, אינו יכול לברך עוד. ומי שאינו בקי לשער, ראוי לו כשנזכר שלא בירך ברכה אחרונה, לברך על דבר ממין שאכל, ויאכל ויברך ברכה אחרונה לפטור גם את הראשון{כב}:

[טז] אכל או שתה והקיא, וספק אם נשאר במעיו כזית, לא יברך ברכה אחרונה, דלא גרע מנתעכל. ואם אפשר, יאכל עוד כדי לברך, או ישמע הברכה מאחר, או יהרהר בליבו כדי לצאת מהספק{כג}:

סימן ל"ח - הלכות ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכל

[א] על פירות הגדלים באילן, מברכין בורא פרי העץ{א}, ועל פירות הגדלים באדמה והם כל מיני ירקות וקטניות ועשבים, מברכין בורא פרי האדמה. ולא נקרא אילן, אלא זה שהענפים שלו נשארים גם בחורף, ומוציא אחר־כך עלים מן הענפים, ואפילו הם דקים כגבעולי פשתן. אבל אם הענפים כָּלים לִגְמַרֵי בחורף, ואינו נשאר רק השורש (כגון בננות), לא נקרא אילן, ומברכין על הפירות בורא פרי האדמה{ב}: