חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כ שבט


סימן ל"ז - הלכות ברכה אחרונה

[ח] בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב{י} ארץ חטה, ושעורה, וגפן, ותאנה, ורמון. ארץ זית־שמן, ודבש. ובתר הכי כתיב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ואכלת ושבעת וברכת וגו'. וכיון שבלחם מבואר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, לכן על לחם העשוי מחמשת מיני דגן שהן חטה ושעורה המפורשים, וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהם גם כן נכללין בחטה ושעורה, מברכין אחריו ברכת־המזון שהן שלש ברכות שלימות, וגם ברכת הטוב והמטיב שנתקנה אחר־כך ביבנה. אבל כל שאינו לחם גמור אלא מיני מזונות מאלו חמשת מיני דגן, וכן על הגפן דהיינו יין וגם ענבים, בין לחים בין יבשים בין גדולים בין קטנים, ותאנים ורמונים וזיתים, ותמרים שהם דבש האמור בתורה, לפי שמהם זב הדבש, על כל אלו מברכין ברכה אחרונה ברכה אחת מעין שלש, שהיא כוללת בקיצור את שלושת הברכות (ויש אומרים גם את הברכה הרביעית שהיא הטוב והמטיב) שבברכת המזון{יא}:

[ט] בברכה מעין שלש שלאחר מיני מזונות, פותח על המחיה ועל הכלכלה. וחותם, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה. ועל היין פותח על הגפן ועל פרי הגפן, וחותם ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות. ובארץ ישראל, ועל פירותיה. וכן אפילו בחוצה־לארץ אם שתה מיין של ארץ ישראל. זהו לפי מנהג הבלדי. ולפי מנהג השאמי נוסח החתימה על הארץ ועל פרי הגפן. ובארץ ישראל וכו', ועל פרי גפנה: [ועל] הפירות פותח, על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה. וחותם, ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות. ובארץ ישראל, או אפילו בחו"ל אם אכל מפירות של ארץ ישראל, אומר על הארץ ועל פירותיה. משא"כ בִּוְעל המחיה, שאומר כן אפילו בארץ ישראל, ואינו אומר ועל מחיתה (מפני שנשתנו מגידולן, משא"כ פירות. ויין אעפ"י שנשתנה, מ"מ לא חילקו בנוסח אגב הפירות): [אכל] מיני מזונות וגם שתה יין, כולל שניהם בברכה אחת. וכן פירות ויין, ואפילו ענבים ויין, פירות ומיני מזונות. או אפילו מיני מזונות יין ופירות, כולל שלשתן. ויקדים על המחיה ועל הכלכלה, ואח"כ ועל הגפן ועל פרי הגפן, ואח"כ ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה וכו', וחותם ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הפירות (ובא"י, פירותיה). ולפי מנהג השאמי, על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן (ובא"י גפנה) ועל הפירות (פירותיה){יב}: [ויש] להחמיר לישב בשעה שמברך אותן, כמו בברכת־המזון, כנזכר לעיל סימן ל"ב סעיף ו'{יג}. וצריך כל איש ישראל, להיות בקי בברכות אלו על־פה{יד}:

[י] אם הוא מסופק אם הם פירות הארץ או חוצה לארץ, או כשאוכל מזה ומזה, חותם ועל הפירות{טו}:

[יא] יש אומרים שבשבת ויום־טוב (ויש מוסיפים גם ראש־חדש וחול־המועד), מזכירין בברכה מעין שלוש מענינא דיומא, ויש שנוהגים כן. ולכולי עלמא אם שכח ולא הזכיר, אין מחזירין אותו. ונוסח ההזכרה בסידורים הקדמונים כך הוא, בשבת, והנח לנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתינו. והעלינו לתוכה וכו'. ובימים טובים, ושמחנו י"י אלהינו ביום־טוב מקרא קודש הזה שמחה שלימה מלפניך כי אל מלך רחום וחנון אתה. והעלינו לתוכה וכו'{טז}:

[יב] אכל פירות שברכה אחרונה שלהם היא מעין שלש, וגם פירות העץ שברכה אחרונה שלהם היא בורא נפשות, מברך ברכה מעין שלש. שכיון שהוא מזכיר בהם פרי העץ, נפטרים בזה כל פירות העץ שאכל. אבל אם נתחייב ברכת בורא נפשות על מין אחר, אינו נפטר בברכה מעין שלש{יז}, ויברך תחילה ברכת מעין שלש שהיא יותר חשובה, ואחר־כך בורא נפשות. ואם הוא פרי האדמה, טוב להקדים בורא נפשות, כי יש אומרים שנפטרים ע"י אמירת ועל תנובת השדה, או בחתימת ועל הפירות{יח}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד