יט שבט

[ג] דבר שהוא כברִייתו, דהיינו אגוז אחד או שאר פרי, ואפילו קָטְנִית אחת, יש אומרים דאף על פי שאין בו כזית, מכל מקום כיון שהוא פרי שלם, מברכין אחריו ברכה אחרונה. ומנהג העולם כדעת רבינו הרמב"ם שאין מברכין. והמחמיר על עצמו שלא לאכול פחות מכזית תבא עליו ברכה. וכזית לעניין זה, וכן לעניין סעיף שקודם זה, הוא כחצי ביצה ולא פחות{ד}. ואם נתחלק הדבר קודם האכילה, בטל ממנו חשיבותו, ולכולי עלמא אין מברכין עליו ברכה אחרונה בפחות מכזית{ה}:

[ד] כל האוֹכָלין מצטרפין לכזית. אבל שתייה עם אכילה, אין מצטרפין. ואם אכל כחצי זית מדבר שמברכין אחריו בורא נפשות רבות, וכחצי זית מדבר שמברכין עליו ברכה מעין שלש, או אפילו כחצי זית פת, מברך לאחריהן בורא נפשות רבות. והוא הדין אם אכל כחצי זית מפירות שמברכין לאחריהן על העץ, וכחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, או כחצי זית פת (דהשתא אין כאן שום מין שברכה אחרונה שלו בורא נפשות רבות מכל מקום), מברך לאחריהן בורא נפשות רבות. ואם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה{ו}. וכיון שיש חולקים בכל אלו שלא לברך כלל, טוב להוציא עצמו מן הספק:

[ה] אכל כחצי זית ושהה, וחזר ואכל כחצי זית, אם מתחילת האכילה הראשונה עד סוף האכילה השנייה לא היה זמן יותר מכדי אכילת פרס, מצטרפות שתי האכילות ומברך ברכה אחרונה. אבל אם שהה יותר, אין מצטרפין. ובשתייה, אפילו שהה פחות מזה, אין מצטרפין ואין לברך אלא אם כן שתה רביעית בבת־אחת{ז}:

[ו] שתה משקה חם, מעט מעט כגון תה או קפה, או מרק חם, והוא הדין משקה קר, כיון שאינו שותה בבת־אחת כשיעור, אף על פי שדרך שתייתם בכך, מכל מקום אין מצטרפין ואינו מברך ברכה אחרונה. ואם הניחם עד שנצטננו מעט ושותה רביעית בלא הפסקה, מברך{ח}:

[ז] כששותים מים, צריך ליזהר בברכה אחרונה שמא די לו בפחות מרביעית, ומה ששותה אח"כ אינו לצמאו ואין לו הנאה, ואיך יברך ברכה אחרונה. דברכה אחרונה צריכה שיעור, ובמים אינו מברך אלא כששותה לצמאו דוקא כדלעיל סימן ל"ו סעיף ח'{ט}: