יד שבט

[ח] שתו מיין אחד, בין בתוך הסעודה בין שלא בתוך הסעודה, והביאו להם יין אחר, אינו מברך עליו בורא פרי הגפן, כיון שלא נמלך ולא הסיח דעתו מיין, אבל מברך עליו בא"י אמ"ה הטוב והמטיב. מפני שכשמשנים היין, בודאי הוא מפני ריבוי שמחה, וכדי שלא ימשך אחר היין הרבה, מברך הטוב והמטיב שתיקנו ביבנה בברכת־המזון על הרוגי בֵּיתֵּר, ויזכור יום המיתה{יג}. וכן אם הביאו להם עוד יין שלישי, מברכים גם כן עליו הטוב והמטיב, וכן על הרבה{יד}:

[ט] ואם הוא נמלך ממש באופן שצריך לברך שנית בורא פרי הגפן (עיין לקמן סימן מ"ג), לא יברך תחילה הטוב והמטיב אלא רק בורא פרי הגפן{טו}:

[י] הא דמברכין הטוב והמטיב, דוקא בסתם, שאינו ידוע שהשני גרוע מן הראשון, אף־על־פי שאינו ידוע אם הוא משובח מן הראשון. אבל אם ידוע שהוא גרוע מן הראשון, אין מברכין עליו. אך כשהוא בריא לגוף יותר מן הראשון, אף־על־פי שהוא גרוע קצת בטעם, מברכין עליו הטוב והמטיב{טז}:

[יא] אפילו היה להם מתחילה שני יינות, אלא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן, מברך על השני המשובח הטוב והמטיב. אבל אם היו שניהם לפניו על השלחן, אינו מברך הטוב והמטיב, אלא בורא פרי הגפן מברך על המשובח לפטור גם את הגרוע{יז}:

[יב] אין מברכין הטוב והמטיב, אלא אם יש עוד מן היין הראשון ורוצים לשתות את השני משום שנוי יין. אבל אם מחמת שהיין הראשון כלה מביאין את השני, אין מברכין עליו{יח}: