כו אדר

[יז] צריך ליזהר להגעיל הכלים קודם זמן איסור אכילת חמץ בערב פסח. כי אם יגעיל אחרי שכבר נאסר, צריך שהכלים לא יהיו בני יומן (דהיינו שלא השתמשו בהם כ"ד שעות) ושיהיו המים ששים נגד הכלי שמגעיל, ושלא יגעיל כלי שבליעתו מועטת עם כלי שבליעתו מרובה, ושלא ישהה את הכלי תוך המים יותר משיעור שיפלוט את החמץ הבלוע בו, כדי שלא יחזור ויבלע את מה שפלט. ושלא ינוחו המים מרתיחתן בשעת ההגעלה. וכן כדי שלא יצטרך להכשיר את היורה שמגעיל בה תחילה וסוף, מה שאין כן אם מגעיל קודם זמן האיסור מספיק להגעילה או בתחילה או בסוף. ודוקא אם רוצה להשתמש בה בפסח, אבל אם אינו משתמש בה א"צ הגעלה לא בתחילה ולא בסוף{כז}:

[יח] אין מגעילים בשום משקה, אלא במים. ולא יהא בהם שום תערובת אפילו אפר וכדומה. ואם הגעיל הרבה כלים ביורה ופלטו בליעתן עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם{כח}:

[יט] אם מגעיל על ידי צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך להרפות את הכלי ולחזור ולתפסו. שאם לא כן, הרי לא באו מימי ההגעלה במקום הצבת. וטוב יותר לשים את הכלים בשְׂבָכָה או בתוך סל{כט}. ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו זה בזה, שאם כן במקום נגיעתן אינן נגעלין{ל}:

[כ]נוהגין שאחר ההגעלה שוטפים את הכלים מיד במים קרים ונקיים{לא}:

[כא] ראוי להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה{לב}. ויתר פרטי דיני הכשר הכלים, ימצא המעיין הכל מפורש בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים, או ישאל מורה־הוראה: