טו אדר

[א] בליל י"ד בניסן, בודקין את החמץ. וחייבים לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם הלילה{א}. והמנהג לבטל הלימוד הקבוע בציבור בבתי כנסיות אחר ערבית, כדי שימהרו לבדוק בבתיהם{ב}:

[ב] בודקין בנר יחידי, ולא בקלוע, משום דהוי כאבוקה{ג}. ואין צורך מן הדין לכבות את אור החשמל בשעת הבדיקה, אלא שיש מחמירים{ד}:

[ג] בודקים כל החדרים שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ, אפילו המרתפים והעליות והחנויות{ד*} וכיוצא בהם, כל שיש לחוש שמא הכניסו שם חמץ, צריכין לבדקם. (וכן חדרי המדריגות והאשפות. והוא הדין למכוניות־נסיעה{ה}). וכן צריכין לבדוק כל הארונות והכלים והילקוטים שמחזיקים בהם חמץ{ו}. וקודם הבדיקה יכבדו וירחצו היטב כל המקומות וינקו אותם מכל חמץ, למען יהא נקל אחר־כך לבדוק{ז}:

[ד] רפת של בקר שנותנים שם תבואה לבהמות לאכול, וכן לול של תֻרנגולים שנותנים להם שם תבואה, אינן צריכין בדיקה, כי שמא לא נתחמצה כלל התבואה. ואם תמצי לומר נתחמצה, שמא אכלו הכל ולא שיירו כלום. אבל אם נתנו להם שם תבואה שנתחמצה, שאין כאן אלא ספק אחד שמא אכלו הכל, אין סומכים על זה, וצריכים בדיקה{ח}:

[ה] צריכים לבדוק בכל המקומות היטב היטב בחורים ובסדקים כל מה שאפשר. אבל מפני שמנקים היטב מקודם, כדלעיל סוף סעיף ג', נהגו העולם להקל ולבדוק בליל י"ד בדרך העברה בעלמא, ואפילו כמה חדרים בזמן קצר, ויש להם על מה לסמוך. וראוי לבדוק בליל י"ד גם את כיסי הבגדים שעליו וְשֶׁעַל התינוקות, מפני שלפעמים נותנים בהם חמץ, ועל־כל־פנים צריך לנערם היטב למחרת בשעת הביעור, שמא חזר והכניס בהם מחמץ שאכל אחרי הבדיקה{ט}: