יג אדר

[י] יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון, גם כן אין נופלין בהן על פניהם, ואין אומרים אל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהספד ותענית, ויש אומרים שמותרים בהספד ותענית. ויש אומרים שחייבים להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר הראשון, ואין נוהגין כן{כז}:

[יא] כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלם עיר קדשינו ותפארתינו, קורין בהן את המגילה בט"ו באדר, וכן מקיימים יתר המצוות של יום פורים. ופרטי דיניהם מבוארים בשלחן ערוך סימן תרפ"ח{כח}. וכשחל ט"ו בשבת, מתחלקות מצוות פורים לשלושה ימים (ועל כן קוראים אותו בשם פורים משולש). קריאת המגילה ביום ששי, וכן מתנות לאביונים, ואין נופלים בו על פניהם. קריאת ויבוא עמלק, ביום שבת. דהיינו שאחרי פרשת השבוע, מוציאים ספר־תורה שני וקוראים בו ויבוא עמלק. ומפטירים ותהי המלחמה חזקה על פלשתים, שהיא הפטרת פרשת זכור שקראו גם בשבת שעברה. ואומרים ביום זה על הנסים, בתפילה ובברכת־המזון. ושואלין ודורשין בעניין היום. ובמנחה אין אומרים צדקתך. סעודת פורים, עושים ביום ראשון, וכן משלוח מנות, ואין נופלים על פניהם (אבל בערי הפרזות, נופלים על פניהם ביום זה). ומותרים הם בעשיית מלאכה, הן ביום ששי הן ביום ראשון (אבל בערי הפרזות, אסורים במלאכה ביום ששי, כדלעיל סעיף ח'){כט}:

[יב] מה שדרשו חז"ל שכל המוֹעֲדוֹת יהיו בטלים, חוץ מחנוכה ופורים{ל}, הכוונה בזה שטעמם של חנוכה ופורים אינו בטל. כי בכל דור ודור עומדים אויבינו עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם. מה שאין כן יתר המועדים, שטעמם הפשטי בטל, כי הם זכר ליציאת מצרים, וכבר בטלו המצרים ושעבודם. אבל המועדים עצמם, חלילה שיבטלו, כי אפילו אות אחת לא תיבטל מתורתינו הקדושה לנצח{לא}: